ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כב אמור שיחה א118

118

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

ענין זה, שדוקא הידיעה והכוונה יוצרים את ה,חפצא" של תפילה'י, מתבטא בגלוי בספירת העומר: אדמו"ר הזקן פוסק'* ,מותר לספור בכל לשון שמבין אבל אם אינו מבין הלשון שסיפר בו אפילו ספר בלשון הקודש אם אינו מבינו לא יצא, דכיון שאינו יודע המנין אין זו ספירה כלל"*.

כלומר, מצות הספירה איננה הפעולה של ספירת הימים בדיבור, למרות שיש הכרח גם בכך", אלא ידיעת האדם, ובלי כוונת האדם וידיעתו הרי לא זו בלבד שהוא אינו יוצא ידי חובת הספירה, אלא אף אין מעשה זה ,חפצא" של ספירה - .אין זו ספירה כלל"יי.

ד. תפילה וספירת העומר - שינוי ב,גברא"

כיון שמציאות התפילה נוצרת על ידי כוונת האדם ועבודתו, מובן, שבראש ובראשונה חשוב השינוי שחל ב',גברא" על ידי התפילה והכנתו לה. וגם זוהי נקודה המשותפת לתפילה ולספירת העומר, לא רק ב',חפצא" של המצוה:

התפילה, שעיקרה היא תפילת העמידה, היא כאשר היהודי עומד ,כעבדא קמיה מריה"% לפני הקדושברוך-הוא, ,יראה עצמו כאילו הוא עומד לפני השכינה", ואז הוא ,מתחנן ומתפלל" - הוא הופך להיות מציאות של ,מתפלל".

כאשר אדם ,מפנה את לבו מכל המחשבות..." ומתחנן ומתפלל לפני הקדוש-ברוך-הוא, הרי בעצם פעולה זו הוא משתנה ומתעלה ממצבו הקודם,

הערות

1. המבואר בפנים ג"ז אינו מספיק שייקרא מעשה תפלה, אלא צריך להיות הרגש ד,מתחן (ומתפלל)" בשעת התפלה. וראה שו"ע אדה"ז שם סו"ס קא ,שתפלה בלא כוונה אינה כלום" (ראה ספר חסידים סתקפ"ח, תשפה. ובמג"א שם סק"ה), והמדובר שם בכוונה ,שיבין מה שאומר שלכן מוטב שיתפלל בלשון שמבין". ואולי הלשון ,אינה כלום" היינו שאינו יוצא בה יד"ח (ראה שו"ע אדה"ז שם סס"ב ס"ב), או שמה שכתב ,בלא כוונת הלב שתפלה בלא כוונה אינה כלום" ה"ז הכוונה הכללית ולא פירוש המלות**. ודוחק. ועצ"ע.
7. יש לומר עד"ז גם בענין התשובה - ראה לקו"ש [המתורגם] חי"ז ע' 210 ואילך.
8. סתפ"ט סעיף יו"ד.
9. ואף שגם בק"ש וברכת המזון צריך לומר בלשון שמבין - ראה שו"ע אדה"ז סס"ב שם; סקפ"ה ס"א ורס"ב (וש"נ) - הרי גם ק"ש וברהמ"ז בכללות ה"ה חלק או מעין התפילה (כנ"ל הערה 6, ונוסף לזה: א) בק"ש ישנו לימוד מיוחד (סוטה לב, ב - הובא בשו"ע אדה"ז סס"ב שם) שמע בכל לשון שאתה שומע. משא"כ בספירה. ב) בברהמ"ז הביא אדה"ז בס" קפה ס"א ,וי"א שבלה"ק יוצא אדם י"ח אע"פ שאינו מבין הלשון כו' ולכן הנשים כו' יוצאין י"ח בשמיעה מהמברך בלה"ק וכן נוהגין". משא"כ בספירה שלא הביא אדה"ז דיעה אחרת בזה. וראה שו"ע אדה"ז סקפ"ה ס"ב. וראה שם ס"ה חילוקים בין בהמ"ז ותפלה.
5. **) ולהעיר מאגרות קודש אדמו"ר האמצעי ע' רסו וע' שיא. שער היחוד ה, א. ואכ"מ.
6. אמור א שיחות =
0. שו"ע אדה"ז שבהערה 8 (ועוד), עיי"ש.
1. ראה שו"ת דברי אברהם ח"א סל"ד.
2. ואמחז"ל אין עמידה אלא תפלה (ברכות \, בו 3) שבת י, א. שו"ע אדה"ז סו"ס צה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 14 עמודים.