א

הערות

1. א. משנה סוטה לב , א. טור ושו"ע ס"א.
2. ב. דברים ח, י.
3. ג. סוטה לג, א. טור ולבוש ס"א.
4. ד. ראה תוס' סוטה שם ד"ה ברכת המזון.
5. ה. תוס' ברכות מה, ב ד"ה שאני. הרב רבנו יונה שם (לג, א ד"ה ונראה). רא"ש פ"ז דברכות ס"ו. מרדכי שם רמז קנח. הנה בטור ושו"ע סי' קצג ס"א כתוב אם אינו מבין אינו יוצא בשמיעה , וכן הלבוש שם ס"א מחלק בהדיא בין המברך ובין השומע , ואחריו נמשכו העולת תמיד שם ס"ק ב ומ"א שם ס"ק ב. אבל המעיין בגמ' מגילה יח , א (הובא ברא"ש שם). יראה לעינים דאי אפשר לחלק בהכי . וכן משמע בטור סי' תרצ להדיא , וכן משמע בב"י שם בשם המגיד משנה הל' מגילה פ"ב ה"ד. ורמב"ן מגילה יז, א ד"ה והרב והרשב"א שם יז, ב ד"ה אבל, ע"ש ודוק ותשכח דהכי הוא . וברא"ש והרב רבנו יונה הנ"ל כתבו בהדיא אלא צריכה לברך ברכת המזון בלשון שמבינות . וכן יש לפרש בדעת הטור ושו"ע שלאו דוקא שמיעה אלא אף כשמברכות בלה"ק אין יוצאות כשאין מבינות. דלא כלבוש ועולת תמיד ומ"א הנ"ל. ועי' במ"ש בסי' סב ס"ב. וסי' קכד ס"ב (ועי' לקמן סי' רעא ס"ז לענין קידוש, שמחלק בזה בין שומעת למברכת בעצמה. וראה לקמן ריש ס"ב). וראה העו"ב תתט ע' 59.
6. ו. ולקמן סי' תלד ס"ח, דלענין ביטול חמץ אע"פ שאינו מבין פירוש המילות - יצא י"ח.
7. ז. כלומר, אף שמדרבנן צריך להוציא בשפתיו, מכל מקום אינו מעכב - כדלקמן סי' תלד ס"ז ובקו"א ס"ק ג. וראה גם לקמן סי' תקכז בקו"א ס"ק א.
8. ח. לפנינו הוא ס"ק יב.
9. ט. סעיף ג.
10. י. ראה ערוך השלחן ס"ק ז.
11. יא. עי' במ"ש לעיל בסי' [ס] ס"ה לענין ק"ש, וש"נ. וראה אהלי שם ח"ו ע' קנח. וראה אג"ק ח"ח ע' שלב.
12. יב. תוס' ורבינו יונה ו רא"ש שם. טור ושו"ע סי' קצג ס"א.
13. יג. רבינו יונה ורא"ש שם.
14. יד. רא"ש ומרדכי שם בשם רש"י דמדמה למגילה בסי' תרצ ס"ח וט . תוס' ורבנו יונה שם בשם יש אומרים.
15. טו. דרכי משה סי' קצג אות א. רמ"א בסי' קצט ס"ז. ב"ח סי' קצג ד"ה ומ"ש ולכך. ט"ז ו מ"א סי' קצג ס"ק ב. אליה רבה ס"ק ב. וראה חלקת יואב מהד"ת סי' א.
16. טז. ראה ט"ז שם. ומ"א שם ובסי' קצט ס"ק ה. וראה לעיל סי' סב ס"ב דכ' בסתם דבהמ"ז צריך שיבין הלשון. וראה לקמן סוף ס"ב.