ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יח בהעלותך שיחה ב110

110

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

יפחית האדם משווי ההקדש"* - האם די בכמות ,חומשו של קרן", או שאין יוצאים מן הספק בנכונותו של האדם לפדות ,בפחות משוויו" עד הגודל ,רביע של קרן"5.

(ג). ,זמן": יש לומר, שכאן אין מדובר בשאלה אם ,לצרף או לחלק", אלא על עצם מציאותו של הזמן - כלשון הגאון הראגוטשובי*: האם הזמן הוא ,,מחובר מפרטים או עצם פשוט".

1 הצורך בפירוט

המחלוקות בענין

המקלל ובעניץ עיר הנדחת

ה,,צריכותא", הצורך בפירוט שתי המחלוקות הראשונות, המובאות לעיל בסעיף ה', היא:

בענין המקלל המחלוקת היא לגבי משמעות הניסוח בפסוק: כאשר מציינת התורה שני דברים, ללא המילה ,,יחדיו", האם הכוונה היא לשניהם ביחד, או לכל אחד מהם לחוד. את זאת אי אפשר לדעת מן המחלוקות האחרות.

בנוסף לכך יש לומר: כאן המחלוקת היא האם לצרף ביחד שני דברים השונים

בהעלותך ג

לחלוטין זה מזה (שלא כקרן וחומש) המפורטים בפסוק אחד. וייתכן לומר, שלמרות שבמקרים אחרים סובר רבי יאשיה שצריך לצרף דברים, הרי במקרה זה הוא סובר שאין לצרפם.

בענין עיר הנדחת המחלוקת היא לגבי פירוש מילה הכתובה בתורה: מהי ,עיר", ומתי היא חדלה להיות עיר והופכת להיות אוסף של יחידים, או ציבור'?.

לכאורה, ניתן לשאול: מחלוקת זו דומה, לכאורה, למחלוקת בענין העוף, לגבי משמעות המילה ,זבח" שבפסוק. ואם כך, מדוע צרך לפרט את המחלוקת גם בענין עיר הנדחת?

אלא, שבנוסף לאמור, לעיל, שבענין ,זבח" תלויה המחלוקת גם בשאלה אם יש שחיטה לעוף מן התורה, יש לומר: בענין עיר הנדחת יש חידוש והבדל בדין גם לגבי המציאות של ציבור עצמו*: עשרה, מאה, רובו של שבט.

ולפיכך ניתן היה לחשוב שבמקרה זה מסכים רבי יאשיה עם דעת רבי יונתן ש,טפי ממאה" הם ,עיר", כיון שגם ,עיר" היא ציבור.

או מצד שני רבי יונתן מסכים

הערות

1. וחומשו חמשה", אבל הגי' הגר"א: הוא וחומשו חמשה דברי ר"י, כבש"ס.
4. ומכיון שגבי פדיון קדשים צ"ל כמות זה (מלגיו או מלבר) - שוב לא פלוג בכל שאר המקומות שצריך להוסיף חומש, גם באלו שאין שייך טעם הנ"ל (ראה לקח טוב - להר"י ענגל - כלל ח' בסופו, דגם בדאורייתא מצינו ,לא פלוג").
5. רש"י ב"מ שם ד"ה הוא וחומשו חמשה.
6. ראה מפענצ"פ פ"ג ס"ג ואילך. וש'"נ.
5. שיחות
7. ראה תוד"ה מעשרה סנהדרין טו, סע"ב (ולהעיר מתוד"ה איש שם טז, א). וראה ירושלמי סנהדרין פ"י ה"ו: עי לא כפר עיר לא כרך. וראה מפרשים שם.
8. ראה לקו"ש [המתורגם] כרך ט' ע' 114 (דכל אנשי עיר הנדחת הם מציאות אחת). ועיי"ש, שעפ"ז מתורץ למה גם הנשים והטף שלא חטאו נהרגים, ועוד.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 13 עמודים.