ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לור"ח שבטר"ח שבט40

40

הלשון שהקב"ה מדבר בו, מ"מ חל ע"ז הגדר דדברי תורה, וכשאדם מוציא מפיו עניני תורה בלשונות האומות²⁵, ה"ז מוציא מפיו "דברי תורה" (ואסור לדברם קודם ברכת התורה, וכו').

[ויש לומר, שמעין זה מצינו גם בתורה גופא, שיש בה מלשונות העמים, כמו²⁶: "יגר שהדותא", "טוטפות" ועוד — שהטעם שתיבות אלו נכללו בתורה (שהיא כולה "מפי הגבורה"), הוא כדי שתחול קדושת התורה על תיבות אלו, שעי"ז נעשו לשונות האומות מוכשרים "להעביר" על ידם דברי תורה²⁷, ומעין זה נמשך בכללות הלשונות כאשר לומדים בהם תורה].

והטעם שענין זה נעשה ע"י משה רבינו דוקא הוא, כי כל עניני תורה נמסרו לבנ"י ע"י משה דוקא, "משה קבל תורה מסיני"²⁸, ועד שאמרו חז"ל²⁹ ד"כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש הכל נאמר למשה מסיני". וכן בענין זה, שחלות שם תורה על דברי תורה הנאמרים בשבעים לשון יכולה לבוא רק ע"י משה.

ג. עפ"ז יש לבאר עוד ענין שמצינו בנוגע לתרגום התורה בשבעים לשון — שלאחרי שפירש משה רבינו את התורה בשבעים לשון, צוה "משה³⁰ וזקני ישראל את העם. . ביום אשר תעברו את הירדן גו' והקמות לך אבנים גדולות גו' וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת באר היטב", ואמרו רז"ל³¹ — והובא בפרש"י³² — "בשבעים לשון", והיינו שנוסף ע"ז שפירש להם התורה בשבעים לשון בעל פה, צוה³² שיכתבו את התורה בשבעים לשון.

וע"פ משנת"ל מובן הטעם ששניהם צ"ל: דהנה הרמב"ם³³ פי' שהכתיבה היתה "בכתיבת כל אומה מאלו האומות". ונמצא שאין החילוק בין הא ד"בע' לשון פירשה להם" וכתיבת התורה בע' לשון רק אם הי' זה בע"פ או בכתב, אלא גם כשהמדובר הוא רק בלשון האומות או

הערות

25. לא רק בלשון ארמי [שניתנה מסיני — רמ"א אה"ע ר"ס קכו. וראה רש"י קידושין מט, סע"א. שו"ע אדה"ז או"ח סרפ"ה ס"ב. ועוד. וראה בארוכה לקו"ש חכ"א (ע' 447 ובהערות שם. וש"נ). וע"ד החסידות ראה אוה"ת לנ"ך ע' תתקד] — אלא באיזו לשון שהיא משבעים לשון.
26. ויצא (לא, מז), בא (יג, טז), ואתחנן (ו, ח) — וכפשטות לשון רש"י שם. אבל בשל"ה (תט, ב. הובא באוה"ת ואתחנן ע' שכז) ש"תיבות הנ"ל הם לה"ק ונבללו בלשון יוני או בכתפי או באפריקי". ע"ש.
27. וי"ל שעי"ז ניתן הכח להכניס בכ"ד ספרי קודש הפרקים בדניאל, עזרא (וכיו"ב) שהם בלשון ארמי (דלא כתיבות הנ"ל בחומש, שלפי השל"ה הם תיבות בלה"ק, כבהערה הקודמת).
28. ריש מס' אבות.
29. ראה מגילה יט, ב. ירושלמי פאה פ"ב ה"ד. שמו"ר רפמ"ז. ועוד. — וראה הנסמן בלקו"ש חי"ט ע' 252 הערה 20, 21.
30. תבוא כח, אב. שם, ח.
31. משנה סוטה לב, סע"א.
32. תבוא שם, ח.
32. ולפי דרז"ל בגמ' סוטה שם (לה, ב. מתוספתא שם פ"ח, ד) "ג' מיני אבנים היו, א' שהקים משה כו' ואתיא באר באר" (ובתשב"ץ ח"א סנ"ג (ועוד) גריס בגמ' "מה להלן באבנים אף כאן באבנים") — גם משה רבינו עצמו כתב כל התורה כולה על אבנים (תשב"ץ שם. וראה גם עיון יעקב לע"י סוטה שם. מנחת ביכורים לתוספתא שם. — ובאוה"ת ויצא (כרך ה' — תתסא, ב) ד"בסוטה. . משמע דפי' משה באר שכתב את התורה על האבנים בשבעים לשון").
33. פיהמ"ש סוטה שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 10 עמודים.