בס"ד. ש"פ שופטים, ז' אלול, ה'תשכ"ה

271

(הנחה בלתי מוגה)

שופטים

ושוטרים תתן לך ⁵⁰⁵ , ומובא באוה"ת ⁵⁰⁶ (שיצא לאור זה עתה ⁵⁰⁷ ) מ"ש בפרדס ⁵⁰⁸ , שהספירות כולם נקראו שופטים מצד הבינה, ובפרט התפארת שנקרא שופט. והטעם, כי בינה גבורות נקרא (כידוע שבינה היא מקור הגבורות ⁵⁰⁹ ), מפני שממנה נשפע הדין למטה (כי כל מקור ההשפעות נמשך מהבינה, וע"כ, בזמן שצריך להשפיע אור חדש, צ"ל דין אם העולם ראוי לזה), ולכן בהיותה מתפשטת כח הדין, כל הספירות כולם נקראים שופטים, ובהיות התגבורת הזה על הת"ת, אז נקרא שופט (עכ"ל). ובהמשך לזה מביא גם מ"ש במאו"א ⁵¹⁰ , שופט מצד ת"ת, ושוטר מצד המלכות, כי היא המכה ורודה כו' (שזהו"ע פעולת המלכות בבי"ע). והיאיר נתיב הביא מהרע"מ ⁵¹¹ , כל ספירן אינון שופטים מסטרא דאימא עילאה, ואינון שוטרים מסטרא דמלכות.

ב) וממשיך

לבאר הענין בעבודת האדם ⁵¹² , שענין השופטים (מצד בינה) הוא המשכת יראה עילאה בנפש, וענין השוטרים (מצד המלכות) הו"ע יראה תתאה. וזהו הטעם שיש צורך הן בענין השופטים והן בענין השוטרים, כי, יש כאלו שנמצאים במעמד ומצב שע"י ההתבוננות כו' יכולים להגיע ליראה עילאה, יראת הרוממות וכו', אבל יש כאלו שאין יד שכלם מגעת להתבונן באלקות כו', ולכן צריכים לעורר בעצמם יראה תתאה, ועכ"פ יראת העונש, שזהו ענינם של השוטרים שהם חובטים במקל ע"פ השופטים לכל מי שאינו שומע כו' ⁵¹³ , שזהו שצריך להכות את נה"ב בשבט כו' ⁵¹⁴ , ועד שיש כאלו שנמצאים במעמד ומצב שכדי להכותם צריך לכפתם תחילה (כלשון רש"י בפ'

272

דברים ⁵¹⁵ ששוטרים אלו הכופתין והמכין כו') כדי שלא יברחו ⁵¹⁶ , כיון שרצונם להשאר מציאות לעצמם כו' ⁵¹⁷ , והרי התורה מדברת גם במדרגות הכי שפלות כו'.

ג) ויש

לקשר ענין זה עם העבודה דחודש אלול ⁵¹⁸ , שענינו אני לדודי ודודי לי ⁵¹⁹ , וכמשל ⁵²⁰ המלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו בשדה, ואז רשאין כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו, והוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות, וממלא בקשותיהם כו', ולכן הרי זה הזמן שבו צריך להוסיף בלימוד התורה וקיום המצוות ובכללות עבודת ה' כו' ⁵²¹ .

______  ______