ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כב אמור שיחה ב129

129

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

146 לקוטי

שבין מצות נטילת לולב לבין מצות סוכה:

כאמור לעיל, לא נאמר בציוי ,בסוכות תשבו שבעת ימים" שמדובר על שבעת ימי החג - ,בסוכות תשבו בשבעת הימים" - כי החובה לשבת בסוכה שבעת ימים אינה נובעת מכך שאלה הם שבעת ימי החג, אלא, להיפך - הציווי ,בסוכות תשבו" מביא לידי הקביעה של שבעת ימי החג, כפי שהוסבר לעיל בהרחבה.

לפי זה מובנים דברי רש"י לגבי שמיני עצרת: על הנאמר בגמרא? שזהו ,רגל בפני עצמו", בנפרד מחג הסוכות, מבאר רש"י ,שאין יושבין בסוכה": הרגל של חג הסוכות הוא התוצאה והענין של הישיבה בסוכה*י, עצם הרגל מתבטא בכך ש"יושבין בסוכה".

במילים אחרות: החג נוצר על ידי הישיבה בסוכה* בפועל שבעת ימים - ,תשבו כעין תדורו".

7) סוכה מח, רע"א.

8) ע"פ כהנ"ל מובן גם שאין סתירה מזה שבמס' יומא (ג, א) ועד"ז בחגיגה (יז, א) פי' ,שאין שם חג הסוכות עליו" - כי היינו הך.

9) ראה גם ט"ז או"ח סו"ס תרסח.

0) עפ"ז אולי יש להסביר זה ד,,בלילה ראשון של חג .. צריך לאכול בתוך הסוכה אפילו בשעת הגשם ואע"פ שהוא מצטער כו' בלילה הראשונה חייב לאכול בסוכה" (שו"ע אדה"ז או"ח סתרל"ט סי"ז. וש"נ) אף שבשאר ימות החג אינו מחוייב, כיון שעי"ז נעשית שלימות קדושת החג*.

אמור גב

ואילו לגבי הלולב נאמר ,ולקחתם לכם ביום הראשון..." - המצוה של נטילת לולב חלה מפני שזהו ה/,יום הראשון" של חג הסוכות.

ולפיכך. מובן, ש,זמן המצוה" ו,שם המצוה" של מצות ארבעת המינים ;,חל"57 ביום הראשוך*. קדושת חג הסוכות גורמת להם את החיוב ואת שם המצוהל.

וכיון ששלמות החג וקדושתו נובעת מהישיבה בסוכה בפועל, מובן מאליו, שנטילת לולב בסוכה אינה פרט רק בהלכה של ,כעין תדורו" במצות סוכה, שעל ידי פרט זה מקויימת מצות הסוכה ביתר שלמות, אלא נטילת לולב בסוכה מוסיפה'* שלמות גם ל,שם וקיום המצוה"

3 ו,אין אגודתו (לפני החג) קריאת שם להיות חל שם לולב פסול לדחות כו' עד שיקדש עליו היום" (פרש"י סוכה שם ד"ה וה"ג). משא"כ בסוכה* שמצוה בעשייתה שנאמר ,חג הסוכות תעשה לך" - ראה פרש"י מכות ח, א. שו"ע אדה"ז סתרמ"א ס"א (ט"ז שם). סתרכ"ה (מרמ"ה ומג"א שם). העמק שאלה לשאילתות שאילתא קסט. ועוד. וראה צפע"נ הל' שבועות פ"ה הט"ו מה שמחלק בין מצה לסוכה לפני החג.

הערות

1. *) עפ"ז יש לבאר (ע"ד הרמז עכ"ףפ) ל' אדה"ז שם: אבל בלילה הראשונה של חג דהיינו ליל ט"ו בתשרי (צריך לאכול כר').
1. ל' רש"י ד"ה ולולב (סוכה לג, א). וד"ה ה"ג (שם ע"ב).
2. אלא שלדעת רש"י הרי" חל תיכף משקידש היום למקריי" דיחוי.
4. וע"ד (ובמכש"כ) דשבת אהנאי לתמידין וכמה כיו"ב (זבחים צא, רע"א). ועד"ז יוהכ"פ שאהנאי לכל קרבנות היום, שלכן כל עבודות יוה"כ אינן כשרות אל בו (בכה"ג). - יומא לב, סע"ב. וש"נ.
5. *) וראה סוכה שם ע"א. וש"נ. ובפרש"י שם ד"ה לולב. ואכ"מ.

מצוטט ב־4 עמודים

שולחן ערוך יז לקו"ש חכ"ב ע' 129
שוע"ר עם ביאור דברי שלום תרלט דיני ישיבת סוכה לקוטי שיחות חכ"ב ע' 129
ספר השיחות 142 לקו"ש חכ"ב ע' 129
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ט לקו"ש חכ"ב ע' 129

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 23 עמודים.