ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כב אמור שיחה ג133

133

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

10 לקוטי

לאו - הוא פסול.

ואילו מין הרביעי, למרות שגם אודותיו מציינת התורה .,ערבי נחל", אך בכל זאת קובעת ההלכה?, ש,של בעל כשרה": אם נלקח הענף ממין הערבה, הצומח בדרך כלל, בסמוך לנחל, הרי הוא כשר מלכתחילה', אף אם ערבה זו שנלקחה לא צמחה למעשה בסמוך לנחל.

יש להבין: מדוע שונים ערבי נחל משלושת. המינים האחרים, שהסימן שהתורה מזכירה אודותם היא לגבי מין הערבה בכלל, ולא לגבי הערבה שבה מקיימים את המצוה בפועל>?

ב. ,ערבי נחל" - על שם רוב המין

בגמרא* יש דעה האומרת שהלכה זו, שגם הערבה שצמחה במדבר או בהרים כשרה, נלמדת מן הנאמר ,,ערבי נחל", בלשון רבים*', כשהכוונה היא

אמורג

לרבות גם ערבה שאינה צומחת בסמוך לנחל.

דין זה עצמו דורש הסבר: מהי הסיבה שבשלושת המינים האחרים מקפידה התורה שבפרט שנלקח למעשה יהיו הסימנים המוזכרים, ואילו בערבי נחל מסתפקים במין באופן כללי, אך יחד עם זאת אין מובן:

מלשון הרמב"ם", לדעת רוב המפרשים"', ולפי השולחן ערוך9! נראה, שאין צורך בריבוי מיוחד כדי לרבות ערבה שצמחה במדבר או בהרים, אלא אפשר להבין זאת ממשמעות הפסוק: התורה מכנה את הערבות בשם ,ערבי נחל" כי ,רוב מין זה גדל על הנחלים", אך גם ערבה הנלקחת מן המיעוט, הגדלה במדבר או בהרים, כשרה.

ומוסיפים המפרשים?, שאין לומר שלפי הרמב"ם נלמדת הלכה זו מלשון הריבוי ,ערבי" - כי זקוקים לריבוי זה כדי ללמוד שיש צורך בשתי ערבות .

יוצא, אפוא, לפי שיטת הרמב"ם, שבביטוי ,ערבי נחל" מדברת התורה מלכתחילה רק על שם המץ באופן כללי, ולא על הערבות שבהן מקיימים את המצוה בפועל.

הערות

2. סוכה לג, סע"ב (במשנה).
3. ראה רמב"ם הל' לולב פ"ז ה"ג. רא"ש סוכה פ"ג סי"ג. טושו"ע (ודאדה"ז) או"ח סתרמ"ז ס"א.
4. ראה גם חי' חת"ס לסוכה לד, ב (ושם, דכשם ש,ערבי נחל" הוא רק שם המין, כן גם ,כפות תמרים" הוא רק שם המין וגם דקל שלעולם לא יוציא תמרים כשר. וראה הנסמן לעיל הערה 7).
5. סוכה שם. וכ"ה בתו"כ פרשתנו עה"פ.
6. רש"י סוכה שם. ועוד [וברבינו מנוח לרמב"ם שם (נדפס ברמב"ם הוצאת פרענקל) שנלמד ממש"נ ,,ערבי נחל" ולא ,ערבי מים". ובפי' מהרז"ו לויק"ר (פ"ל, ח) שנלמד מהוי"ו ד,וערבי". ואכ"מ].
6. שיחות
7. הל' לולב שם.
8. ראה רא"ש שם. כס"מ להל' לולב שם. ב"י וב"ח לטאו"ח שם. תיו"ט סוכה פ"ג מ"ג. ועוד.
9. או"ח שם. וכ"ה בשו"ע אדה"ז שם.
0. הנ"ל הערה 18.
1. סוכה לד, ב (רמב"ם שם ה"ז). וראה תוד"ה ורבנן סוכה לד, א.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 33 עמודים.