164
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
נוספות עד שימות. ואילו כאן, כשלא היתה התראה, העונש קטן יותר: יש להשליך עליו אבן אחת בלבד, ואם הוא לא ימות, אין חובה להשליך עליו אבנים נוספות, וממילא אסור להשליך עליו עוד אבנים. כפי שבעונש מלקות תיתכן אפשרות של ""מית במלקות""2, אך אסור לעשות זאת'*.
*29) ראה פרש"י משפטים כא, יד (ממכילתא). מכות ח, א.
0) ועפ"ז יובן מה שמפרש רש"י "כל העדה - במעמד כל העדה, מכאן ששלוחו של אדם כמותו"
- דלכאורה: א) מכיון ד"כל העדה" פירושו במעמדם - הרי אין כאן ענין דשליחות כלל? ב) ביותר יוקשה זה: הפירוש "במעמד כל העדה" הוא בתו"כ כאן - ושם אין ההמשך "מכאן ששלוחו כו'". ז. א. שרש"י משנה ומוסיף כל זה על התו"כ כו ג) לאידך גיסא: באם יש כאן ענין דשליחות - "שלוחו של אדם כמותו", הרי אפשר לומר שפי' "כל העדה" הוא רק "בשליחות כל העדה" (וכדפרש"י בא יב, ו) ומנ"ל שהוא במעמד כל העדה? ד) הרי הדין דשלוחו של אדם כמותו ילפינן מפ' בא (שם), וכמפורש ברש"י שם "מכאן ששלוחו כו'". ואיך אומר גם בפסוק זה "מכאן ששלוחו כן'"?
אמורג
ולכן צריך דוקא כאן להבהיר "ואין אנו נענשים במיתתך" - כיון שהוא אינו חייב מיתה, אלא רגימה בלבד, ייתכן לחשוב שהם ייענשו במיתתו, אם הוא מת מאבן זו*.
לפי זה מובן, שהמשמעות של המילים "רגום ירגמו בו כל העדה" הכתובות לגבי המקלל בכלל אינה שרק ה"שומעים" צריכים לרגום אותו "במעמד כל העדה", כמשמעות המילים "ורגמו אותו כל העדה" המופיעות לגבי המקלל הראשון, אלא משמעותן היא, כנאמר לפני "מות יומת", שעל כל ישראל חלה חובה לרגום אותו עד שימות. שהרי, כיון שעל "ונוקב שם ה'" בהתראה חלה החובה "מות יומת", הרי מובן, שאם הוא לא מת מן האבן שהשליכו עליו העדים, חייבים "כל העדה" לרגום אותו באבנים נוספות, עד אשר "מות יומת"?י.
הערות
- 1. והביאור - ע"פ הנ"ל בפנים:
- 2. הציווי "ורגמו אותו" [שנאמר גבי מגדף הראשון], מכיון שציווי זה אינו מחייב מיתה כ"א רק רגימה (וע"ד מלקות שאפשר שימות, אבל אסור הוא - ראה הערה 33) והא רק על "כל השומעים" - אין מסתבר כלל לומר ש"וסמכו" (שאין בזה סכנת מיתה) לא נצטוו כל העדה ו"ורגמו" (שכשירגמו רבים - ימות) נצטוו אלא שממנים שלוחים! ולכן מפרש רש"י בפשטות "כל העדה" פירושו בפשטות (דער טייטש) - "במעמד כל העדה". אבל עפ"ז יוקשה דהול"ל "לפני כל העדה" (או כיו"ב)? ומתרץ "מכאן (שמשנה הלי כו') - ששלוחו של אדם כמותו" - בענין כב"כאן" בפרשתנו, היינו בדבר שלא נצטווה ע"ז (ואדרבא חשש בדבר, והציווי הוא רק על השומעים, כנ"ל) ושינוי הלשון מלמדנו שיש כאן גם ענין דשליחות,
- 3. היינו שנצטוו לעשות שליח וה"ה כמותו (שכאילו - נצטווה לרגום וקיים הציווי).
- 4. והדין שבפ' בא - ה"ה בדבר שנצטווה הוא עצמו דוקא. ותרווייהו צריכי, וק"ל.
- 5. ע"פ הנ"ל מתורץ ג"כ שינוי הל' בפירש"י פ' בא דמפרש שלילת הקס"ד: וכי כולן שוחטין אלא כו' - משא"כ בפרשתנו דאין מתחיל "וכי כולן רוגמין כו'", כי כאן א"א לקס"ד כזו, כי חשש ואיסור ישנם בזה, כנ"ל.
- 1. ועפי"ז, ע"פ פרש"י כדרך הפשט - הציווי "וסמכו גו'" הוא רק גבי מגדף דמדבר, ואולי י"ל דלשיטתייהו אזלי: להרמב"ם (אליבי' דהכס"מ) דכל מגדף א"צ התראה כמו מגדף דמדבר - גם ב"וסמכו" שווים הם: משא"כ לפרש"י.
- 2. ועפ"ז מובן בפשטות מה שלאחרי הציווי "ורגמו אותו גו'" מוסיף "איש איש כי יקלל רגום
מצוטט ב־1 עמודים
- לקוטי שיחות 319 לקו"ש ח"ז ע' 164
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 7 עמודים.
- לקוטי שיחות 417 מאותו ספר מכות ח, א
- לקוטי שיחות 39 מאותו ספר מכות ח, א
- לקוטי שיחות 187 מאותו ספר מכות ח, א
- לקוטי שיחות 129 מאותו ספר מכות ח, א
- לקוטי שיחות 80 מאותו ספר מכות ח, רע"ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' דחג הסוכות ה'תשט"ז. מכות ח, א
- שולחן ערוך ד מכות דף ח, ע"ב