ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כא וארא שיחה ב43

43

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

108 לקוטי בתוכה יש טוב, כי היא נוצרה ממקור הטוב, וזה מגלה את כחו של הבורא.

1 הצפרדע - שבירת הטומאה במצרים

שונה מן הברואים הנ"ל היא צפרדע, שאין ניכרת בבריאתה שום תועלת. אין רואים מהי התועלת שיכול האדם להפיק ממנה, וכן אין היא במהותה דבר מזיק.

בריה זו אינה מבטאת שיש אומן שעשאה, ואף איננה רומזת לאפשרות זו.

וזהו החידוש ,ואפילו על ידי צפרדע", והפירוש של ,אלולי הצפרדע היאך היה פורע מן המצרים":

כיצד התגלה שגם פרעה ומצרים, שהם מציאות אשר לא זו בלבד שאינם מגלים את אלקות, אלא אומרים ,לי יאורי ואני עשיתני" - ידעו ,כי אני ה'", ואף יותר מכך, שיכולתם לומר שמציאותם היא מעצמם נובעת מהחיות המגיעה אליהם בשעת מעשה** לאחר השתלשלויות רבות ממקור. החיים, מעצמותו ית' אשר ,מציאותו הוא מעצמותו ואינו עלול מאיזו עילה שקדמה לו ח"ו", בדומה למבואר לגבי התהוות היש באופן כללילי -

וארא ג

הרי דבר זה התגלה על ידי מכת צפרדע", שמבין בעלי החיים בעולם הזה זוהי מציאות שאין ניכרת בה התכלית, ואפילו פחות מאשר ביתושים וכדומה, ואין בה שום תפקיד, ואפילו לא תפקיד של נזק* כנחש ועקרב, וכאמור לעיל, ,אין לו עילה וסיבה" למציאותו,

ועל ידי הצפרדעים אשר הלכו בשליחות הקדוש-ברוך-הוא, ובמסירות רבה יותר מאשר בעלי החיים האחרים במכות האחרונות, כפי שמובא במדרש'* ,מן הצפרדעים נשאו חנניה מישאל ועזריה קל-וחומר בעצמן וירדו

הערות

5. שוהו יותר מענין יתרון האור מן החושך, שהיתרון הוא בהאור.
6. אגה"ק סכ"ה (קלח, ב).
7. אגה"ק סי' כ.
8. ראה גם המשך תער"ב פע"ב. פרק שלג. ד"ה מצה זו תש"ז. ועוד.
9. משא"כ מכת ארבה שראויים למאכל אדם (שלכן לא נשאר ארבה אחד בכל גבול מצרים שלא יהנו מהם המצרים - ראה תנחומא פרשתנו יד. שמו"ר ספי"ג. רש"י בא י, יט).
6. וגם כנים, אף שלכאורה הם דבר מיותר לגמרי, אבל ה"ז מזיק (וחולי) [ראה תנחומא (ובאבער) בא ד. מדרש לק"ט פרשתנו ח, טו (ובמדרשים שהובאו בתו"ש שם, יב ואילך). ולהעיר מעירובין סה, א: קרצתן כינה. ובכ"מ קז, ב: י"ג דברים נאמרו בפת שחרית כו'. והורגת כנים שבבני מעיים]. ולהעיר שמציאות כנים שבשערות היא כשיש שלימות גידול האדם שסימן לזה גדלו שערות (שנמשכים ממותרי מוחין) וצפרניים (יבמות פ, רע"ב). ומהפסולת של השערות באים הכינים (ראה ד"ה רבי בנאה כו' באוה"ת ח"ש קיט, ב ואילך. שם בהוספות לכרך ב' תמב, א ואילך.
0. וגם לפמ"ש במדרש (שמו"ר פ"י, ג. וראה שם ו. פט"ז, כז) ובתדבא"ר פ"ז (ח) ועוד - גודל ההיזק גם בגופם, הרי א) לא מפורש בפשש"מ במכת צפרדע ההיזק שלהם כמו בשאר המכות שמובן או גם מפורש בהכתובים הפורעניות שבהם. ב) עכ"פ אי"ז טבע ותכונת הצפרדע (לדעת הראב"ע הנ"ל הערה 18) כבשאר המכות, כ"א ענין (ונס?) מיוחד.
1. שמו"ר פ"י, ב. פסחים נג, א.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 24 עמודים.