ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כא פורים שיחה א208

208

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

209 לקוטי ולא ישתחוה .. וימלא המן חמה. ויבז בעיניו לשלוח יד במרדכי לבדו כי הגידו לו את עם מרדכי. ויבקש המן להשמיד את כל ההודים... עם מרדכי".

כלומר, כאשר המן חקר ודרש מדוע אין מרדכי משתחוה לו, וגילה שאין זה משום סיבה פרטית של מרדכי - בהיותו מראשי הסנהדרין ומנהיג בישראל וכדומה - אלא ,הגידו לו את עם מרדכי", ,,אשר הוא יהודי"?, שמשום היותו יהודי הוא מאמין רק בה', וכופר בכל עבודה זרה, וכל דבר שמחשיב את עצמו למציאות עצמאית - זה עורר את כעסו הגדול של המן ,וימלא המן חמה".

וכיון ש,מרדכי לא יכרע ולא ישתחוה" משום ש,הוא יהודי", לכן ,ויבו בעיניו לשלוח יד במרדכי לבדו", כי הגורם לכך שמרדכי אינו משתחוה הוא הניצוץ האלקי הקיים אצל כל היהודים* ,מנער ועד זקן טף ונשים", ולפיכך לא רק מרדכי, אלא כל ,עם מרדכי" אינם מכירים במציאותו ובודאי שלא ישתחוו לוי, ולכן הוא חיפש דרך ,להשמיד את כל היהודים".

פורים

ה ביטול הגזירה על :די גילוי האמונה

אך כיצד ייתכן שהמן הצליח לגזור גזירה כזו על ישראל? חז"ל?* מבארים שהגורם הרוחני לכך היה ,מפני שהשתחוו לצלם"'3 - מפני שאצל ישראל היתה פעולה (ואפילו רק כלפי חוץ?*, ,בלא לב ולב כלל וכלל"5) שהיא ההיפך מנקודת היהדות'*, ופוגעת בעצם הקשר עם הקדוש-ברוךהוא - ולכן נגזרה עליהם גזירת כליה ר"ל, כי כל קיומם של ישראל תלוי בקשר שלהם עם הקדוש-ברוך-הוא**.

וזאת היתה דאגת מרדכי, עד כדי

הערות

7. שם, ר.
8. תניא פי"ח.
9. ראה פרש"י לאסתר ג, ב: כורעים ומשתחווים שעשה עצמו אלוה לפיכך ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה. ושם, ד: כי הוא יהודי והוזהר על עבודת אלילים. מגילה יט, א (וש"נ לתוס' שבת (עב, ב) וסנהדרין (סא, ב)). אסת"ר פ"ז, ח. וראה מנות הלוי בהקדמה בביאור פתיחה הי"ב (יט, ב), ובפי' לפסוקים הנ"ל. ובכ"מ. וראה לקמן בפנים.
0. מגילה יב, א. וראה שהש"ר פ"ז, ח. וראה בארוכה מנות הלוי בהקדמה בתחלתו (ב, ב ואילך).
1. במאירי סנהדרין ספ"ח (ע' 278) כתב: ויש גורסים מפני שהשתחוו להמן. וראה חדא"ג מהרש"א מגילה שם ובהערה 29.
2. מגילה שם.
3. בפרש"י מגילה שם ,מיראה". וראה חדא"ג שם. ובמאירי סנהדרין שם: הואיל ולא הי' הדבר עשוי אלא להנאת עצמו. וראה מנות הלוי שם.
4. וגם לדעת ר"ת (תוד"ה שלא (ע"ז ג, א). וש"נ לתוד"ה מה ראו (פסחים נג, ב). וסוד"ה אלמלי (כתובות לג, ב). ושם דחו, דלשון פלחו לצלמא משמע דהוי ע"ז) דהוי אנדרטי עשוי' לכבוד המלך (וראה חדא"ג מגילה שם) - ראה ענף יוסף למגילה שם דשאר ישראל לא ידעו מזה וסברו דמשחווין לצלם, ע"ש. וראה בארוכה מנות הלוי שם.
5. וראה בארוכה לקו"ש חל"א (ע' 172 ואילך), שגם להדיעה באסת"ר שם (פ"ז, יח. וראה מגילה שם) שהוא לפי שנהנו מסעודתו של אחשורוש, הרי עיקר החטא בזה שבשביל זה נתחייבו כלי' הוא (לא לפי שה" מאכלות אסורות, כ"א) לפי שנהנו מסעודתו של אותו רשע, שזהו בניגוד לאמונה הטהורה והתקשרות בה' אחד, ע"ש בארוכה. וראה מפרשי הע"י מגילה שם. מפרשי המדרש. ובארוכה במנות הלוי שם.

מצוטט ב־1 עמודים

תורת מנחם בס"ד. שיחת חג הפורים*, ה'תשכ"ו לקו"ש חכ"א ע' 208

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 32 עמודים.