ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יט524

524

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

... העיר זה מכבר במה שמסופר בס' תורת שלום שאדה"ז חידש אופן הצלה להר"פ בעל ההפלאה ,בהיות כי הרמב"ם פוסק את ההלכה דגוסס חשיב כמת, ואם יהי' גוסס ואח"כ יתרפא, הרי כבר נתקיים הפס"ד. והסכימו החברייא והה"מ בראשם לפסק הרמב"ם וכן הי'" -- וכתבתי שם (ע' 332') שלא מצאתי זה ברמב"ם ואדרבא - ולכן נ"ל דצ"ל רש"י (קדושין עח, סע"ב) וכ"ה גם דעת הר"ח והב"ש באה"ע סקכ"א.

ורוצה לומר דמ"ש בתו"ש אינו שייך למחלוקת הפוסקים אם גוסס יכול לפעול, אלא לענין חשיבותו בפ"ע. וא"כ מפורש הוא בדברי הרמב"ם (ערכין א, יג) שכי הגוסס אין לו ... דמים הואיל ורוב גוססין למיתה ה"ה כמת. -- וא"כ אין צריך להגיי ההנחה. אבל אאפ"ל כן: א) כל סגנון הספור הוא שאדה"ז חיפש ומצא דעה שיש בה איזה חידוש, ואח"כ הי' צ"ל הסכמת הה"מ והחברייא על דעת פוסק זה שהלכה כדבריו -- (עיי"ש ע' 8') -- ורק עיכ"ז ניצול הר"פ.

ואת"ל שהכוונה לדין דערכין הנ"ל -- הנה סתם משנה היא ומוסכם בכל מקום, ומה לנו להזכיר את הרמב"ם או פוסק אחר ולהזקק להכרעת הה"מ וכוי!

ב) גם לולא סגנון הסיפור, הנה גופא דעובדא מוכח דאאפ"ל כן, כי הגה על הר"פ נפסק בב"ד של מעלה דין מיתה, והה"מ ביקש עצה איך להצילו. והנה היוצא ליהרג ע"פ ד"ת אין לו חשיבות וה"ה כמת, כי התורה ממיתה אותו (וכל' פיה"מ ערכין פ"א מ"ג) -- וי"ל שהוא עוד יותר מגוסס, אשר רק רוב גוססין למיתה, משא"כ בנפס"ד למיתה שהוא מת ודאי בכח. וא"כ מה יתוסף עי"ז שיחלה ויהי' גוסס. כי סו"ס גם הוא אינו מת בפועל לדיעה זו*. אתמהה.

וא"ת שזה בא בתור עונש ויסורי כפרה, א"כ אינו ענין לגוסס שיכול להיות גם בלא יסורים. והול"ל שיסתמא ויתפקח אח"כ שחשוב כמת (נדרים סד, ב) ולד"ה**.

ואין לחלק ולומר דדוקא ביוצא ליהרג בדיני אדם ה"ה כמת, מפני שאין שייך חזרה, משא"כ בנפס"ד בב"ד של מעלה דתשובה מועלת, שאז חוזר המלך, מלכו של עולם, מדיבורו -- (עיייש בפיה"מ) -- דאם היתה תשובה מועלת לבטל הפס"ד דהר"פ, א"כ למה הוצרך להיות חולה וגוסס הו"ל להפטר ע"י תשובה. וק"ל.

עוד האריך במכתבו הראשון ליישב לשונות הרמב"ם בכ"מ גם את"ל שס"ל

הערות

1. - - %
2. *) לאחר זמן: ודוחק לומר שצ"ל בכח גם בגוף ולא מצד (סיבה חיצונית או) הנשמה בלבד.
3. *י) וכמוש"כ במכ' הבעש"ט לגיסו בנדון כזה (נדפס בגנזי נסתרות ובהוספה לטעהמ"צ להציצ). ומה שבהר"ג קיטובער הי החליפין בסומא ובהר"פ בגוסס אולי י"ל כי שם נענש על כבוד ת"ח עיני העדה וכאן על כבוד תורה שהיא חיות פנימי דכל רמ"ח איברין וכידוע בחילוק דתומ"צ (לקו"ת במדבר יג, א).
1. כ"ה בהוצאה ראשונה -- שי"ל בקופיר. בהוצאה שני -- שי"ל בדפוס -- הוא בע' 85. המו"ל.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 20 עמודים.