ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כב תזו"מ שיחה א70

70

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

שיחה א

8 לקוטי

תזריע- מצורע

א. שם הפרשה מורה על תוכנה

ברוב השנים (בכל השנים הפשוטות) נקראות הפרשיות תזריע ומצורע כשהן מחוברות'. הקשר שבין שתי פרשיות אלו מובן בפשטות - בנוסף לכך שבשתיהן מדובר על נגעים (בפרשת תזריע - נגעי אדם? ונגעי בגדים:, ובפרשת מצורע - נגעי בתים), אלא אף יותר מכך: פרשת מצורע היא הסיום של פרשת תזריע. סיומם של דיני המצורע שבהם עוסקת פרשת תזריע הוא בפרשת מצורע - ,תורת המצורע ביום טהרתו"?.

אך יש להבין לגבי שמות הפרשות: כפי שהוסבר פעמים רבות", הרי שמות הפרשות אינם סימן בלבד, שמלה מתחילת הפרשה מנוצלת רק כדי להבחין בין פרשה אחת לאחרת, אלא כל שם מכיל ומבטא, ככל ה,שמות שנקראים בהם בלשון הקודש", את נקודת התוכן של הפרשה.

וכפי שמודגש גם בפרשת תזריע,

שלפי מנהג ישראל אין הפרשה נקראת בשם ,אשה", למרות שזוהי המלה הראשונה לאחר ההקדמה הכללית ,וידבר ה'... לאמר", שבה נפתחות מספר פרשיות בתורה, אין זה שם המיוחד לפרשה זו, אלא שם הפרשה הוא ,תזריע"".

ובעניננו, דרוש הסבר - מהו הקשר שבין שם הפרשה ,תזריע" לבין הפרשה בכללפ!, שרוב תוכנה הוא ענין הנגעים?

יותר מכך: לא זו בלבד שהמלה ,תזריע" אינה קשורה לענין הנגעים, אלא, לכאורה, אלה הם שני הפכים: ,המשמעות של ,תזריע" היא, כפי שנאמר במפורש בפרשתנו ,אשה כי תזריע וילדה..." - זהו רמז לדבר המביא להולדתם של חיים חדשים. ולעומת זאת הנגעים, הרי ,מצורע חשוב כמת"'', ומשמעות הדברים היא:', שאין זה רק משום טומאת

הערות

1. ראה לוחות העיבור שבטור או"ח אחרי הלי ר"ח ובעתים לבינה מאמר טו.
0. יג, בואילך.
3. שם, מז ואילך.
4. יד, לד ואילך.
6. יד, ב- עד שם, לב.
66. ראה בהנסמן בלקו"ש [המתורגם] חכ"א ע' 8 הערה 1-2.
7. ראה שער היחוד והאמונה פ"א.
8. כפי שנק' בסידור הרס"ג - קריאת התורה.
9. כבמג"א או"ח סתכ"ח. וברמב"ם (סו"ס אהבה) בסדר תפילות שלו בסופו (ועוד) ,אשה כי תזריע". וראה לקו"ש שם ע' 163 הערה 6 עד"ז בכמה סדרות.
0. ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ז ע' 77 ואילך הענין המיוחד שבשם ,תזריע" (וראה לקו"ש [המתורגם] חי"ז ע' 159760 וע' 167). אבל לא נתבארה שם השייכות לתוכן ענין הנגעים כי אם ל,תורת האדם" בכלל.
1. נדרים סד, ב.
2. ראה חדא"ג מהרש"א נדרים שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 18 עמודים.