שכ, ב

דחשך ואור בנה"א כמו ענין כובד ראש שקודם התפלה או קטנות המוחין בק"ש דערבית ושעל המטה כמ"ש בשכב"ך כנ"ל למעלה הוא מגדלות המוחין דק"ש שחרית מטעם הנ"ל.

וכמו"כ בענין ירידו' ועליו' בימי חיי האדם ברוחניות ובפרנסה מה שיורד ונופל ברוחניות ובגשמיות זהו למעלה מהעלי' שלו בתפלה ופרנסה א"כ הירידה עלי' והעלי' ירידה, וכי אפשר דמה שנופל ממדריגתו למטה וגם למעלה זהו למעלה מעלי' שלו משפלות וקטנות לגדלות (שהרי א' בזוהר דמאן דנפל מדרגי'⁷¹ אקרי מיתה כו' וכמו מחיים למות ודאי נק' נפילה לארץ וממות לחיים נק' עלי' כו'. וכך בענין חסד דפרנסה ודאי עני חשוב כמת⁷² ונק' יורד [oldpage_936] ּ וכשמתעשר זהו עלי', וכך ברוחניות בקטנות דמרירות ושפלות קודם האור וחיות והתענוג האלקי וכו', וכן בזריעה שיזרע בדמע שלא יורקב בארץ ויפסיד ויקצור ברינה כו', וכן מיצוי הנפש עד שיאמר נואש בפרנסה כו', וכן בהצלחת הלימוד מה שממית עצמו עלי' תחלה ואח"כ יחי' חיי עולם (וכענין הרוצה לחיות ימית א"ע⁷³ והרוצה למות יחי' א"ע כו'). אלא צריך לומר דודאי זה אמת דאין אור בלא חשך וצמצום קודם (וכן ברצוא קודם לשוב), אבל אדרבה משום דאור החסד הוא במעלה ומדרגה גבוה ביותר ע"כ א"א שיבא אליו כ"א בהקדם היפוכו שהוא הצמצום וההסתלקות שהוא בחי' דין כמו החשך דלילה וקדרות דצפרא שקודם לאור הבוקר כו' (וכך הוא בענין הרצוא שקודם לשוב דבחי' שוב הוא מעלה עליונה ביותר כענין התפשטו' השכל ומדות במוחא ולבא בגדלות המוחין א"א להיות כ"א ע"י בחי' רצוא בתחלה שהוא ההסתלקות כנקודה א' במרירות ושפלות כנ"ל).

ושרש הענין הוא כידוע שזהו הכלל גדול בכל ההשתלשלו' למעלה ולמטה שא"א להיות בחי' ההמשכה והשפעה האלקי' מאין ליש בבחי' גדלות אם לא שיוקדם תחלה היפוכו ממש שזהו בחי' קטנות בחי' ביטול היש לאין בתכלית כו', כמו שרואים בשפע הגשמי' בזריעה שבארץ הגשמי' שא"א שיצמח מאין ליש בעלי' ותוס' ברכה כ"א בהקדים תחלה ביטול היש לאין בתכלית שזהו רקבון הגרעין בארץ⁷⁴ והי' כלא ממש שנכלל בכח הצומח אז חוזר ונמשך מכח הצומח מאין ליש בריבוי ותוס' כו'. וזהו ג"כ בפרנסה שא"א להשיג השפע והברכה בפרנסה כ"א בהקדים תחלה בחי' ביטול הי"ש לאין בפיזור הממון שזהו חיותו