ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לאשמותשיחה א6

6

כאשר האדם "מגבי' ידו על חבירו" — שתמורת ההשתמשות ביד לתכלית בריאתה, להיטיב לחבירו, ה"ה משתמש בה באופן הפכי, להכות את חבירו — ולהעיר שזהו רשעות ללא הנאה וריוח להמכה (דלא כמו הנאת הגנב מגניבתו וכיו"ב⁴², ובל' הכתוב⁴³: לא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב) — הרי יש בזה חטא חמור בין אדם למקום (לבוראו), כי הרי הוא מהפך את תפקיד בריאתה של היד מהקצה אל הקצה, כנ"ל.

[ויש להוסיף: כיון שרובן של מצוות התורה הן מצות מעשיות, לעשותן בידו של אדם⁴⁴, נמצא, שהאבר העיקרי שבו מתקיים (רוב) ה"שימוש" לקונו, הוא יד האדם דוקא (משא"כ שאר האברים, שאף שגם בהם צריך הוא לשמש את קונו, הרי עיקר שימושם הוא בעניני הכשר מצוה, כמו ריצה לדבר מצוה וכיו"ב). נמצא, שכשהוא משתמש בידו באופן הפכי, הרי יש בזה ניגוד וסתירה לכללות תכלית בריאת האדם "לשמש את קונו"].

וחטא זה כלפי הקב"ה, מתחיל תיכף בהגבהת היד על חבירו (גם קודם הפגיעה בחבירו), שבהגבהה זו ה"ה משתמש בידו היפך כוונת בריאתו⁴⁵.

ויש לומר, שענין זה נרמז גם במקור הלימוד — "ויאמר לרשע למה תכה רעך":

המכה והמוכה בנדו"ד היו דתן ואבירם⁴⁶, שהיו "נצים"⁴⁷ זה עם זה. והנה לקמן בסוף פרשתנו⁴⁸ מסופר, דלאחרי ששוטרי בנ"י טענו לפרעה "למה תעשה כה לעבדיך" ופרעה ענה "לכו עבדו ותבן לא ינתן לכם ותוכן לבנים תתנו" — פגעו דתן ואבירם⁴⁹ את משה ואת אהרן "ויאמרו אליהם ירא ה' עליכם וישפוט אשר הבאשתם את ריחינו בעיני פרעה ובעיני עבדיו לתת חרב בידם להרגנו". ונמצא, שדתן ואבירם השתדלו לטובת ישראל (ובפרט ע"פ הפירוש⁵⁰ שהם היו משוטרי בנ"י, שצעקו אל פרעה (כנ"ל) "למה תעשה כה לעבדיך גו'"⁵¹) — ומ"מ,

הערות

42. ראה לעיל הערה 31.
43. משלי ו, ל.
44. כי העשי' שע"י רגלי האדם אינה דומה כלל להעשי' שעל ידי ידיו[ednref_1_*]. כנראה במוחש, שחכמת המעשה היא ביותר וביותר במלאכות היד מבמלאכות הרגל.
45. ע"פ המבואר בפנים יומתק הל' "המגבי' ידו" דוקא, ולא נקט לשון כללי — ע"ד "כל המכה אדם" (כלשון הרמב"ם לפנ"ז) — הכולל גם בעיטה ברגלים וכיו"ב, כי החטא בין אדם למקום בעצם ההגבהה כו' על חבירו הוא בעיקר בידו של אדם.
46. רש"י עה"פ. נדרים סד, ב. שמו"ר שם. ובכ"מ.
47. ל' הכתוב כאן. וראה רמב"ם הל' חובל ומזיק שם ה"א — "דרך נציון" (אלא שי"ג "דרך בזיון". ואכ"מ).
48. ה, טוכא.
49. רש"י בפי' הב', משמו"ר שם (פ"ה, כ). נדרים סד, ב. ועוד.
50. נחלת יעקב (הובא בשפ"ח) על פרש"י שם, ע"פ שמו"ר שם. [בנחלת יעקב קאי על פי' הא' ברש"י שם ש"ויפגעו אנשים מישראל". אבל מההוכחה שלו (ש"וודאי מהשוטרים היו") ממש"נ "בצאתם מאת פרעה" (שאא"פ לפרש שקאי על משה ואהרן) — מוכח שכ"ה גם לפי' הב' ברש"י (ש"ויפגעו" קאי על דתן ואבירם)].
51. שמות שם, טו. — וכמסופר בכ"מ (ראה רש"י שם, יד — משמו"ר עה"פ. ועוד) מסנ"פ של השוטרים להגן על בנ"י. [edn_1_*] ) משא"כ בבהמה וחי' — אין חילוק (כמעט) בין ידים לרגלים, היזק נעשה ע"י שניהם, או גם ע"י שן וקרן שלהם וכיו"ב.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 13 עמודים.