הבוררים ר' הלל מפאריטש ור' אהרן מבעליניץ

הבוררים ר' הלל מפאריטש ור' אהרן מבעליניץ

לפנינו ארבע אגרות, שכתב הרה"ק מהרי"ל [שהיה אח"כ אדמו"ר מקאפוסט], בחיי אביו כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, בענין דין תורה שהוצרך לו מאד ⁷⁶¹ .

הרה"ק מהרי"ל רצה לבחור ב"דיין" מצדו (בורר), בדין תורה זה, את הגאון החסיד מוה"ר אהרן ליפשיץ מו"ץ דק' בעליניץ ⁷⁶² , או הגאון החסיד המפורסם מוה"ר הלל מפאריטש (בעל פלח הרמון ועוד).

בעיקרון העדיף הרה"ק מהרי"ל, וכן רצה כ"ק אביו אדמו"ר ה"צמח צדק", שה"בורר" שלו יהי' החסיד רבי הלל מפאריטש; אלא שהיו בזה כמה מניעות, כדלקמן, ולכן בחר במוה"ר אהרן מבעליניץ, בהסכמת כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק".

*

הדיון התחיל בקיץ תרט"ו, אשר באור לחמשה עשר באב כותב הרה"ק מהרי"ל, אל החסיד מוה"ר אהרן מבעליניץ, להודיעו אשר "דעתי בלי שינוי לבחור את רומע"ל לדיין מצידי", ואשר לכן שולח לו את פרטי הטענות והגביית עדות שיעיין בזה.

שוב הוחלט אח"כ שה"בורר" מצדו של הרה"ק מהרי"ל יהי' הגאון החסיד המפורסם מוה"ר הלל מפאריטש (בעל פלח הרמון ועוד).

הרה"ק מהרי"ל, וגם אביו כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, כתבו אל רבי הלל הנ"ל, לבקשו שיסכים להיות הדיין מצדו, אמנם רבי הלל השיב על כך, "שזה ל"א שנה שנדר על דעת המקום, שלא יהי' דיין ולא בורר, כי אם שליש".

ואף שלכאורה הוא יכול לישאל על נדרו זה, שאילו היה יודע שיהי' ד"ת שיהי' נוגע לכ"ק אדמו"ר הצמח צדק לא היה נודר כן, מכל מקום הרי ההלכה היא ש"אין פותחין בנולד", ובפרט ש"גם כעת רוצה בנדרו" (בדיני-תורה אחרים שאינם נוגעים לכ"ק אדמו"ר הצמח צדק), ואם כן אי אפשר לישאל על נדר זה; אלא אם כן יעיין כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, ויכתוב בשו"ת למצוא דרך נכונה איך שיוכל "להתיר נדרו".

כ"ק אדמו"ר הצמח צדק עיין בהלכה זו וכתב שו"ת למצוא דרך להתיר נדרו (נדפסה בשו"ת צמח צדק חיו"ד סי' קפא). גם הגאונים החסידים המפורסמים מוה"ר יצחק אייזיק מהאמליא (בעל חנה אריאל ועוד), ומו"ה שניאור זלמן מוויליז ⁷⁶³ , כתבו תשובות בנד"ז, לבאר הטעם שיכול רבי הלל להתיר נדרו זה (דבריהם הובאו בשו"ת צמח צדק שם).

בהמשך ביקש מוה"ר אהרן הנ"ל, לקבל את התשובות הנזכרות, שנכתבו בענין היתר נדרו של רבי הלל הנ"ל, ועל כך משיבו הרה"ק מהרי"ל "מקווה אני לקבל תשובת מהרי"א מהאמי' ואשלח לו. גם תשלום תשובת מהר"ז מוויעליז".

שוב המשיך החסיד רבי הלל מפאריטש וכתב במכתבו, אודות גודל דוחק פרנסתו, "שאין ידוע איכות דחקו ופרנסתו כעת, ומוכרח לנסוע לדרכו תיכף אחר חנוכה הבע"ל. אך בשביל יוצאי חלציהם של רבותינו מחוייב להפקיר פרנסתו כו', ויקבל עליו בשמחה רבה, הגם שישתהה הרבה נסיעתו".

מכל מקום אינו מוכן אלא לנסוע לצורך זה, ו"לנסות בכל מיני יגיעות אולי יבא לעמק השוה בלא דינא ודיינא". משא"כ אם יבוא הדבר לידי דין תורה, "לא אעשה בשום אופן מה שנגד ה' אפי' כקוצו של יו"ד".

ולכן הוחלט להחליף את רבי הלל הנ"ל ברבי אהרן הנ"ל, שהוא יהי' הדיין מצדו של הרה"ק מהרי"ל, וגם כ"ק אדמו"ר הצמח צדק הסכים על זה.

הרה"ק מהרי"ל כותב לו כל זאת באור לד' מ"ח תרט"ז, ומסיים: "גודל בקשתי ממעלתו, כאמור, שיקבל מעלתו על עצמו להיות דיין מצידי בלי שום דחיי' ואמתלא בעולם, כי אין לי זולתו שראוי לעסק הלז, לכן לא סגי בלאו הכי".

נראה שהנושא עדיין נמשך זמן רב, ורק בתחלת הקיץ תרט"ז סוכמו הפרטים, ואז הודיע רבי אהרן הנ"ל את הסכמתו להיות הבורר של הרה"ק מהרי"ל, אשר כותב לו ביום ב' פר' נשא "החי' את נפשינו במה שממלא בקשתי לנסוע לדיין מצדי אי"ה, כי אין לי זולתו כלל".

*

נזכר לעיל, אשר החסיד רבי הלל מפאריטש "נדר על דעת המקום, שלא יהי' דיין ולא בורר, כי אם שליש", ולא ביאר הטעם לנדר זה.

בשו"ת הצמח צדק דלקמן, מבאר טעמו בזה: "ועשה כן מפני סייג לדבר מצוה, שראה כי בזבל"א הבורר עושה לפעמים שלא כדת". וגם כאן לא נתברר די הצורך, מהו זה הדבר ש"הבורר עושה לפעמים שלא כדת".

אבל ראה רמ"א חו"מ סי' יג ס"א "שמתוך שזה בורר לו א' וזה בורר לו א' הבעלי דינים צייתין להם, וגם הדיינים כל אחד מהפך בזכות אותו שברר אותו בכל מה שאפשר מצד הדין". ובסמ"ע שם (ס"ק ו) "כלומר אף שהדיינים המבוררים אין להם לעשות כמו שסברו הבעלי דינים, דהיינו שיעמדו במקומם לטעון עבורם".

ובפתחי תשובה שם (ס"ק ג) "ועיין בתשובת אא"ז פנים מאירות ח"ב סי' קנט שכתב, דאסור על פי הדין להקדים טענותיו תחלה לפני הבורר כו', כי זבל"א וזבל"א כל תורת דיינים עליהם, והאריך שם בתוכחת מגולה על קלקול הדור בענין זה".

דברי הפנים מאירות הובאו גם בכסף הקדשים סי' יז ס"ה, ומסיים: "ובזבל"א נוהגים לשמוע כל אחד מהצד שלו, אולי יש לומר דכשהתנו להכריע הפשר ע"י רוב הנבררים אין חשש כל כך, כי שליש המכריע הוא שומע מב' צדדים כאחד, ועל ידי זה, קולא נשתרבב בכל פשרות. ואולי על ידי שברצונם קבלו על עצמם כנהוג להשמיע כל אחד לצד שלו".

אמנם הגאון החסיד רבי הלל מפאריטש לא רצה לסמוך על קולות אלו, ולכן נדר רבי הלל מפאריטש על עצמו שלא יהי' "בורר", כדי להמנע מנסיון זה שעושים "לפעמים שלא כדת".

*

שלוש מאגרות אלו נכתבו אל מוה"ר אהרן הנ"ל, ובמעטפת האגרות נרשם: "לכבוד הרב המופלג המפורסם מו"ה אהרן נ"י, מ"ץ דק' בעלינץ", וכיו"ב.

הרביעית נכתבה אל אחיו מוה"ר זאב וואלף (ממוהילוב), אשר על ידו נשלחה אחת מאגרות אלו אל הרב מוה"ר אהרן הנ"ל לק' בעליניץ.

באותה תקופה לא היה הדואר מגיע לעיירות הקטנות, כי אם לעיירות הגדולות יותר הסמוכות להן. הדואר לליובאוויטש היה מגיע לבאבינאוויטש, וגם הדואר לבעליניץ היה מגיע לעיר הסמוכה לה.

הרה"ק מהרי"ל לא ידע לאיזה עיר צריך לשלוח את הדואר עבור בעליניץ, ולכן שלח את המכתב באמצעות אחיו מוה"ר זאב הנ"ל (במוהילוב), בבקשה שישלח את המכתב והמצו"ב לידי אחיו, וכשיקבל את המענה ישלחם אליו לליובאוויטש – ע"י הדואר בבאבינאוויטש. גם מבקש להודיעו לאיזו עיר צריך לשלוח המכתבים ישיר – עבור מוה"ר אהרן לבעליניץ.

א

[תרטו]

ב"ה אור ליום ב' חמשה עשר מנ"א

כ' ידידי מחו' הרב המופלג המפו' כ"ש מו"ה אהרן שי' וכאשלשוי"ר ⁷⁶⁴

אחד"ש ⁷⁶⁵ כבר נודע למעל' מעסק ... ואשר הוסכם ושלחתי את ר' דוד ממחנינו ... אולי יעשה ויפעול ר"ד הנ"ל איזה גמר על ד"ת. דעתי בלי שינוי לבחור את רומע"ל לדיין מצידי, ומקום הד"ת ג"כ לא רחוק יהי' ממחנה מעל', לא יותר מן ל' פרסאו' ואפשר קרוב יותר, ע"כ חלילה וחלילה למעל' למנוע מזה. וגם לפה"נ אני ג"כ אצטרך לנסוע למקום הד"ת.

ע"כ בודאי נצרך שמעל' יתחיל לעיין בהד"ת תומ"י ממש, כי יכול להיות שאקבל מכתב מר"ד הנ"ל פאצטין אלו ⁷⁶⁶ שעשה איזה גמר, ויצטרך להיות הד"ת תומ"י. עכ"פ איך שיהי', הדבר צריך זירוז. לכן גודל בקשתי ממעל' להתחיל לעיין תומ"י בכל פרטי הד"ת, וכפי ההעתקה המוס"פ מטענותיי והגב"ע ⁷⁶⁷ . ובקשתי להשיבני על מכתבי דנא בהקדם האפשרי שימלא בקשתי ככל האמור.

ויקבל החייוה"ש מאדה"ש אה' ידידו מחו' דו"ש מלונ"ח ⁷⁶⁸

יהודה ליב שניאורסאן

נא להשיבני ע"י פאצט ראשון לבאבינוויץ ⁷⁶⁹ על אדרעס שלי, שימלא ככל האמור, ומבטחוני קצרתי.

גם יודיעני מעל' האדרעס שלו ולאיזה גארעד ⁷⁷⁰ , בכדי כשאצטרך לשלוח למעל' עוד מכתב איך לשלוח לו.

ב

ב"ה אור ליו' ג' ד' מ"ח תרט"ז לפ"ק

כ' ידידי עוז מחו' הרב המפורסם כ"ש מו"ה אהרן נ"י וכאשלשוי"ר ⁷⁷¹

הנה אודות עסק ... ידוע לרומע"ל מהגמר שעשה משולחי ר"ד ממחנינו, שיהי' הרב ר' הלל נ"י מפאריטשץ דיין מצדינו, ושלחתי להרב הנ"ל שני מכתבים, וגם כאאמו"ר שי' כ' אליו וביקשו. והיתה תשו' בשני מכתביו, איך שזה ל"א שנה שנדר ע"ד המקום שלא יהי' דיין ולא בורר, כ"א שליש כו'. ועפ"י ד"ת א"א להתיר, כי להתחרט כעת מנדרו אילו הי' ידוע לו שנוגע לכ"ק שי' דוקא, אין פותחין בנולד ⁷⁷² כו'. וגם כעת רוצה בנדרו. רק אולי ימצא כ"ק שי' דווקא בשו"ת להתיר נדרו, וזו"ז לא אעשה בשו"א מה שנגד ה' אפי' כקש"י ⁷⁷³ . רק אם יוגזר עליו שיסע ל... לנסות בכל מיני יגיעות אולי יבא לעמק השוה בלא דינא ודיינא. הגם שאין ידוע איכות דחקו ופרנסתו כעת, ומוכרח לנסוע לדרכו תיכף אחר חנוכה הבע"ל, אך בשביל יו"ח של רבותינו מחוייב להפקיר פרנסתו כו', ויקבל עליו בשמחה רבה, הגם שישתהה הרבה נסיעתו. עכ"ד של הרב הנ"ל.

והנה הוסכם אצלינו וכתבנו למשולחינו ר"ד, שעדיין הוא שם, וגם כאאמו"ר שי' כ' ל... שההכרח ולא סגי בלא"ה שירשה להחליף מצדינו הרב ר"ה הנ"ל על רומע"ל. גלל כן, כשאקבל תשובתו הסכמתו, גודל בקשתי מרומע"ל שיקבל ע"ע העסק לנסוע למקום הד"ת לדיין מצדינו ... גודל בקשתי ממעל' כאמור שיקבל מעל' ע"ע להיות דיין מצידי בלי שום דחיי' ואמתלא בעולם, כי אין לי זולתו שראוי לעסק הלז, לכן לא סגי בלא"ה. ולגודל בטחוני באהבתו האמיתית קצרתי, והטרחה ג"כ לא יהי' מרובה כ"כ...

ע"כ יעיין מעל' בהד"ת תומ"י, וכשאקבל מכתב שנית מר"ד הנ"ל אם נגמר ומהו הפרטים ולאיזה זמן, אודיע למעל' ע"י ציר או מכתב עוה"פ, כפי שאראה מה שיכתוב אלי ר"ד הנ"ל ... ע"כ גודל בקשתי שישיבני רומע"ל בפאצט ראשון, בכדי תומ"י כשאקבל הרשאתו והסכמתו ... לא יהי' עוד שינויים ומניעות לרומע"ל ח"ו, ואז אשלח לרומע"ל על הוצאו' נסיעתו, ומסתמא שכירותו יסולק לרומע"ל ג"כ לפי כבודו, ובניתי חזק וכתבתי להחליף את הר"ה הנ"ל על רומע"ל, ולא ישונה עוד מחמת שכבר הבטיחני רומע"ל על נסיעה ועסק הד"ת הלז...

גם ימחול להודיעני במכתבו האדרעס והפאמיליע של אחיו ⁷⁷⁴ למאהילוב, כי נשכח ממני, ואז אשלח לרומע"ל השו"ת שיש אצלי מרבנים גדולים, וכל המענות שלהם ושלי על ברור, בכדי שיהי' באפשרי לרומע"ל לעיין בהד"ת הכל על ברור.

מקום הד"ת אין ידוע עדיין, ויכול להיות שלא יהי' רחוק כ"כ הרבה, ויהי' על אם הדרך. אך אם יהי' ח"ו סמוך לברדיצוב, ג"כ לא יהי' מניעה ח"ו לרומע"ל גין זה. ומשך הד"ת ישתהה שבוע לא יותר.

ויקבל החיוה"ש מאדה"ש אה' ידידו דו"ש המצפה לתשו' בפ"ר ⁷⁷⁵

יהודה ליב

ג

ב"ה יום ב' נשא

כ' אה' מחו' ידידי הרב המופלג המפורסם כ"ש מו"ה אהרן נ"י

מכתב רומע"ל ע"י בנו ידידי שי' לנחת הגיענו, וממש החי' את נפשינו במה שממלא בקשתי לנסוע לדיין מצדי אי"ה, כי אין לי זולתו כלל.

וכבר הודעתי לכבודו מהסכסוך שבינינו באופני הגמר, ואין לי שום והשיב ⁷⁷⁶ עדיין, ומקווה אני לקבל פאצט ⁷⁷⁷ זו. וכשיבא לגמר אי"ה אודיע לרומע"ל הכל, והעת והזמן אשר אבקש נסיעת רומע"ל למחנינו מקודם להתראות פא"פ אי"ה.

גם מקווה אני לקבל תשו' מהרי"א מהאמי' ואשלח לו. גם תשלום תשו' מהר"ז מוויעליז.

ויקבל החייוה"ש מאדה"ש אה' ידידו דו"ש ⁷⁷⁸ באהבה

יהודה ליב

ד

פ"ש ידידי הנגיד המופלג הוותיק וכו' מו"ה זאב וואלף שי'

מוס"פ מכתבי ותכריך כתבים לכ' אחיו ידידי הרב ר' אהרן שי' לק' בעלינץ. נא ונא מרומע"ל למחול על טרחתו לשולחם בשלימות חתום ע"י איש נאמן רוח לק' בעלינץ, בזירוז היותר אפשרי, כי נחוץ הדבר מאד. וכשיקבל תשובת אחיו הרב שי' אלי, נא ג"כ למחול ולשלוח אלי תומ"י ע"י הפאצט על אדרעס שלי לבאבינוויץ. אה' המבקשו כפולה דו"ש

יהודה ליב שניאורסאן