107

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

הצד המנגד, אבל הוא נשאר מציאות בפני עצמו, ולכן יכול להתבטל הכיבוש.

בדומה לכך גם בעבודת האדם בכלל, אם עבודת היהודי נעשית בלי התעסקות בעולם, בלי התנסות בנסיון* של הצד המנוגד, לא יכול להיות בטחון שהוא יוכל לעמוד בנסיון, אם יבוא לידי כך.

לעומת זאת, עבודתו של בעל תשובה היא בדרך של מלמטה למעלה, "בירור" וזיכוך ה"תחתון", והפיכתו ל"כלי" לקדושה, ולכן גילוי האלקות למטה הוא באופן שיש לו קיום ללא הפסק. וכך גם בכללות עבודתו לקונו: כיון שהוא מתקרב אל הקדוש-ברוךהוא, אל תורתו ואל מצוותיו לאחר שהיה שקוע בעניני העולם, ואפילו לאחר שנכשל ר"ל בענינים ההפוכים מרצון הקדוש-ברוך-הוא, זוהי הוכחה לכך שענין התורה והמצוות חדר בו כל-כך, עד אשר גם כשלון אינו יכול לנתקו מהקדוש-ברוך-הוא. = כלומר, התקשרותו אל הקדוש-ברוך-הוא היא תמידית, ללא שום הגבלות.

בדומה לקדושה השניה, שבאה עלידי חזקה, שגם לאחר ש"מפני חטאינו גלינו מארצנו", חוזרים בני ישראל לארץ ישראל, לא כאל ארץ שעליהם

0 ההסבר לקשר שבין הקדושות לבין אופן הבעלות

לפי כל האמור לעיל יובן הקשר שבין קדושה ראשונה למתנה, ובין קדושה שניה לירושה:

ידוע", שירושה אין לה הפסק, ומתנה יש לה הפסק. הטעם לכך% שמתנה יש לה הפסק, הוא: למרות ש"אי לאו דעביד ליה נייחא לנפשיה לא הוי יהיב ליה מתנתא"" (=אילו לא גרם לו נחת רוח, לא היה נותן לו מתנה), אין המתנה ניתנת כלדכך בגלל מעלות המקבל, אלא בעיקר מצד הנותן, ולמקבל אין קשר של שייכות למתנה, ולכן יש לה הפסק אפילו לאחר נתינתה.

לכן קשור ענין המתנה של ארץ ישראל עם ישראל דוקא בכניסה הראשונה (כיבוש יהושע): כשם שאופן הכניסה של ישראל היה בדרך של "כיבוש" (מלמעלה למטה) - הן כפשוטו, והן בעבודת האדם כדלעיל - כך גם ניתנה ארץ ישראל ליהודים

הערות

  1. 1. בירור (ראה לקו"ש ח"ח ע' 352 ואילך. ח"ט ע' 348 ובהערה 11 שם), שבכללות זהו תוכן החילוק בין עבודת הצדיקים ועבודת התשובה (וראה לקו"ש שם ע' 66 ואילך ובהערות שם).
  2. 9. ראה ח"פ להרמב"ם פ"ו.
  3. 3. שיחות - לכבוש, ואשר אינה שייכת להם, אלא כאל ארץ השייכת להם בתמידות.
  4. 0. ראה ב"ב קכט, ב. קלג, א.
  5. 1. ראה גם אוה"ת בראשית יא, א. ראה ע' תשסא ואילך. לקו"ש חי"ג ע' 115 ואילך וש"נ (בהערה 19).
  6. 2. מובא בכ"מ (המשך וככה תרל"ז פס"ח. המשך תרס"ו ע' קלא. ועוד). ועיין מגילה כו, ב. גיטין ג, ב. ב"מ טז, א. ב"ב קנו, א.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 29 עמודים.

  1. אגרות קודש ה'תתסג גטין ג, סע"ב
  2. לקוטי שיחות 344 מאותו ספר גיטין ג, ב
  3. לקוטי שיחות 335 מאותו ספר גטין ג, ב
  4. לקוטי שיחות 64 מאותו ספר גיטין ג, ב
  5. לקוטי שיחות 19 מאותו ספר גיטין ג, ב
  6. לקוטי שיחות 178 מאותו ספר גיטין ג, ב
  7. מאמרים מלוקטים בס"ד. יום ו' ערב שבת קודש פ' בא, יו"ד שבט, אחרי חצות, תש"ל שם ג, ריש ע"ב
  8. תורת מנחם יום ו' ערב שבת קודש פ' בא, יו"ד שבט, אחרי חצות, תש"ל שם ג, ריש ע"ב
  9. תורת מנחם יום ג', כ"ף שבט, אחר תפלת מנחה, ה'תש"ל שם ג, ריש ע"ב
  10. לקוטי שיחות 11 מאותו ספר שם קכט, ב
  11. לקוטי שיחות 46 מאותו ספר ב"ב קכט, ב
  12. לקוטי שיחות 285 מאותו ספר ב"ב קכט, ב
  13. לקוטי שיחות 188 מאותו ספר ב"ב קכט, סע"ב ואילך
  14. לקוטי שיחות 216 מאותו ספר ב"ב קכט, סע"ב ואילך
  15. לקוטי שיחות 347 מאותו ספר ב"ב קכט, ב
  16. לקוטי שיחות 307 מאותו ספר ב"ב קכט, ב
  17. לקוטי שיחות 302 מאותו ספר ב"ב קכט, ב
  18. תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ג', י"ח תשרי, ב' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג. ב"ב קכט, ב
  19. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ב"ב קכט, ב
  20. תורת מנחם בס"ד. יו"ד שבט ה'תשי"ד בבא בתרא קכט, א
  21. תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשט"ו. ב"ב קכט, ב
  22. תורת מנחם בס"ד. שיחת יום א' פ' פנחס, י"ג תמוז, ה'תשט"ו. ב"ב קכט, ב
  23. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תשי"ז. ב"ב קכט, ב
  24. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תש"כ. ב"ב קכט, ב
  25. תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשכ"ח ב"ב קכט, ב
  26. תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ט ב"ב קכט, ב
  27. תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תש"ל ב"ב קכט, ב
  28. תורת מנחם שיחת ל"ג בעומר, בעת ה"פּאַראַד", ה'תש"ל ב"ב קכט, ב
  29. תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשל"ג ב"ב קכט, ב