ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לאשמותשיחה ב11

11

הרמב"ם שם "עד שארכו הימים לישראל במצרים וחזרו ללמוד מעשיהן ולעבוד כוכבים כמותן חוץ משבט לוי שעמד במצות אבות כו', וכמעט קט הי' העיקר ששתל אברהם נעקר וחוזרין בני יעקב לטעות העולם ותעיותן ומאהבת ה' אותנו ומשמרו את השבועה לאברהם אבינו עשה משה רבינו רבן של כל הנביאים ושלחו, כיון שנתנבא משה רבינו ובחר ה' ישראל לנחלה הכתירן במצות כו'"²⁵,

שמזה נלמד היתרון בהיותם לעם לאחר יצי"מ לגבי זה שהיו "אומה" גם לפני יצי"מ:

גדר ה"אומה" שלפני יצי"מ ומ"ת הוא בזה ש"נעשית בעולם אומה שהיא יודעת את ה'", זאת אומרת: (א) האומה "נעשית" — מעצמה, ע"י פעולת אנשי האומה, יעקב ובניו כו'. (ב) עשייתה וגדרה של אומה זו — "שהיא יודעת את ה'", שידיעה זו היא המאחדת את אנשי האומה להקרא אומה בפ"ע.

ולכן מצד זה יתכן ח"ו ביטול האומה עי"ז "שארכו הימים לישראל במצרים וחזרו ללמוד מעשיהן ולעבוד כוכבים כמותן כו' וכמעט קט הי' העיקר ששתל אברהם נעקר וחוזרין בני יעקב לטעות העולם ותעיותן".

אבל ביציאת מצרים נתחדש ש"בחר ה' ישראל לנחלה"²⁶, כלומר — (א) היותם לעם ואומה בא מצד בחירת הקב"ה, ולא מצד פעולת העם, (ב) איכות הווייתן לעם היא באופן של נחלה, שבנ"י הם נחלתו של הקב"ה.

ולכן אין שייך בזה ענין הביטול וההפסק ח"ו, שהרי בחירת הקב"ה הוא ענין נצחי שאין בו שינוי והפסק; וזהו ענינה של "נחלה", דירושה אין לה הפסק²⁷.

ומעתה מובן הטעם שנגאלו ממצרים עם היותם במצב של "חזרו ללמוד מעשיהן ולעבוד כוכבים כמותן":

ידוע²⁸ שאמיתית ענין הבחירה הוא כשהדבר נבחר רק ברצון הבוחר ולא מחמת איזו מעלה בדבר הנבחר. כי כאשר רוצה דבר מפני מעלתו של הדבר ההוא, אין לקראה בחירה (חפשית), שהרי אז ההכרעה היא לא מצד בחירת הבוחר, אלא מצד מעלת הדבר הנבחר.

ומכיון שביצי"מ "בחר ה' ישראל לנחלה" — לפיכך לא הי' נוגע בזה (כ"כ) מעמדם ומצבם הרוחני (דהיינו מעלתם) של בנ"י²⁹, כי הכל הי' מצד בחירתו ית'.

אמנם, כל זה הוא רק בשייכות לשאר עבירות וחטאים, משא"כ בנוגע לחטא לשון הרע, כדלקמן.

הערות

25. ביאור דברי הרמב"ם שם — ראה לקו"ש ח"כ ע' 21 ואילך.
26. אף שבפרטיות הגמר ושלימות הבחירה הי' במ"ת (כמ"ש בשו"ע אדה"ז או"ח סי' ס ס"ד ממג"א שם סק"ב: כשיאמר ובנו בחרת יזכור מ"ת), וכמו שגמר הגירות דעם ישראל הי' במ"ת (והתחלתה במצרים), כדאיתא ביבמות שם. וראה לקמן הערה 33.
27. ב"ב קלג, סע"א. וראה גם שם קכט, ב. ועוד.
28. ראה בארוכה לקו"ש חי"א ע' 5 ואילך. וש"נ.
29. ויתירה מזו ע"פ מ"ש אדה"ז בתניא פמ"ט ש"ובנו בחרת כו' הוא הגוף החומרי הנדמה בחומריותו לגופי אוה"ע" [כי בחירה שייכת דוקא בשני דברים שווים, ולכן בהנשמה שהיא חלק אלקה ממעל ממש (תניא רפ"ב) לא שייך בזה אמיתית ענין הבחירה — ראה לקו"ש חכ"ג ע' 219 ואילך] — מובן שדווקא במצב כזה דבנ"י מודגשת בחירת הקב"ה. וי"ל שעפ"ז יומתקו דברי הרמב"ם שם שבחירת השם היתה לאחרי היות ישראל במצרים וחזרו ללמוד מעשיהן ולעבוד כוכבים כו'.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 21 עמודים.