104

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

110 לקוטי יב. על ידי מחיית עמלק - 'השם שלם והכסא שלם'"

ההסבר לתוספת של רש" "וכשימחה שמו יהיה השם שלם והכסא שלם", וההוכחה לכך "שנאמר...", הוא:

כיון שמהביטוי "כס ידה" שבפסוקנו רואים רק, שכל עוד לא נמחה שמו של עמלק "אין שמו שלם ואין כסאו שלם", אך אין הכרחי ללמוד מכך, ובמיוחד לאחר שכבר אין הדבר שלם, שמחיית שמו של עמלק מספיקה כדי להביא שלמות לענינים אלו, לכן מביא רש"י הוכחה - "שנאמר...", שהענין של "אבד זכרם" גורם להיות "השם שלם" ו"כסאו שלם", כפי שאומר רש"י

לפני = כן% = "כשהקדוש-ברוך-הוא מתנקם ברשעים שמו מתגדל ומתכבד".

לפי זה מובן מדוע אמר משה רבינו לפני כן%, ש"לעתיד לבוא" תהיה "כל המלוכה" שייכת לקדוש-ברוך-הוא, וקשורה ל"כסא של מעלה", עקב שומעו את השבועה, וש"מדור דור" "מלחמה לה' בעמלק", ושב"הכסא (והשם) אינו שלם" הכוונה היא "לעתיד לבוא", עם סיום המלחמה בעמלק, ורש"י מוסיף ומבאר "וכשימחה שמו יהיה השם שלם והכסא שלם" - כי על ידי כך נוסף הסבר על הפסוק "ה' ימלוך לעולם ועד".

בשלח ב

ג עמלק - הפרדה בין מוחין למדות

ו""ינה של תורה", אשר בפירוש רש"י על התורה:

מוסבר בתורת החסידות%, לגבי קליפת עמלק, ולגבי הקשר שבין קליפת עמלק לבין "אין שמו שלם":

עמלק הוא מלשון "ומלק את ראשו ממול ערפו"9, ובעבודה הרוחנית הכוונה היא, שעמלק "חותך" ואינו מאפשר להבנה השכלית שבמוח לרדת לרגש ולהתפעלות הלב*.

וזהו ההסבר בפנימיות הענינים לכך, שנאמר על עמלק "אשר קרך", הוא גרם לקרירות אצל כל אומות העולם, שלא יחששו מפני ישראל - למרות שלפני כן הן פחדו מישראל עקב הנסים והנפלאות שהיו ביציאת מצרים ובקריעת ים"סוף: שבע האומות, שמייצגות את כל האומות, הן במהותן שבע המדות הרעות, ועמלק, שאינו מאפשר להשגה השכלית שבמוח להשפיע על המדות ועל הרגשות שבלב, גרם על ידי כך שהמדות שבלב

הערות

  1. 0. בפרשתנו - יד, ד.
  2. 1. פרש"י בפרשתנו טו, יז.
  3. 3. שיחות
  4. 2. בכל הבא להלן ראה תו"א פה, א ואילך. דרמ"צ איסור ג"ה ומצות זכירת מעשה עמלק. דרושים לפ' זכור.
  5. 3. ויקרא ה, ח.
  6. 4. וזהו גם הטעם מה ש"חתך ראשי גבוריו" - חיתוך הראש מהגוף - מדה כנגד מדה.

מצוטט ב־1 עמודים

  1. לקוטי שיחות 91 לקו"ש ח"ו ע' 104

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.