ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יא משפטים שיחה א92

92

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

2 לקוטי

כזה, (ועדמש"כ יי ,לא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב 1

וכן במוכר עצמו לעבד מצד דחקו: זה שהשפיל א"ע וקיבל עליו מרותו של אדון, מוכיח שהציקתו עניותו עד כדי שיעשה דבר שהוא בניגוד לטבע האדם.

וכמו"כ אין לענשו עד כ"כ על רצונו עכשיו להישאר אצל אדונו (,לא אצא חפשי") דהרי טענתו שכלית היא ,אהבתי גו' את אשתי ואת בני גו'* (היינו האשה שנתן לו אדונו והילדים שילדה לו) ובצאתו לחפשי יהא מוכרח להפרד מהם כמ"ש:' ,האשה וילדיי תהי' לאדוני'* -- והרי על אהבה זו נאמר: ,הוא אמר ויהי הוא ציווה ויעמוד" **.

ומצד תמי' זו, צריך לומר שאדרבא בחרה התורה בעונש בלתי רגיל זה כי זה עונש קל ביותר, ועד כ"כ - שהיו רגילים לרצוע האוזן מרצונם הטוב בכדי לתת בו נזם -- אנשים ונשים בנים ובנות *י.

ה. אולם ע"פ הנ"ל -- דהטעם (ע'ד הפשט) למה נבחר האזן דוקא להרצע הוא בכדי להקל בהעונש - מסתבר שהרציעה תהי' באזן השמאלית דוקא. כיון ששמאל פחותה מ" ימין, וע'יד שפרש"י בנוגע ליד שמאל .ידכה" 'י -- ,יד שמאל . . יד שהיא

3 משלי ל.

4 פרשתנו כא, ך.

5 שבת קנב, א. וראה תניא פמ"ט שעיז קאי הציוי בק"ש בכל לבבך -- כי לבבו של אדם קשורה בהן בטבעו,

6 תשא לב, כלזג

ז) בא 'ג, טז.

משפטיםא

כהה"*. מסתבר שהרציעה תהי' באזן השמאלית הפחותה ולא באזן הימנית המעולה.

ולכן, לאחרי שפרש'י שהכוונה ב,אזנו" היא לאזן ,הימנית", מקשה ,או אינו אלא של שמאל", היינו: אדרבא הרי מסתבר כנ"ל שהכוונה לאזן של שמאל ? ומתרץ שגז"ש ממצורע, שמטעם זה מוכרח לפרש ,הימנית" (היפך ממה שמסתבר בפשטות *).

אבל עי"ז מתעוררת השאלה ** ,ומה ראה אזן להירצע": כיון שהתורה ציותה לרצוע ,אזן הימנית" משמע שלא נבחר האזן להירצע בכדי למעט בענשו אלא מטעם אחר; וא"כ ,מה ראה אזן להירצע מכל שאר אברים שבגוף" 1

ומסביר רש'י: ,אזן ששמעה על הר סיני . . תרצע". והיינו דעונש זה צ'ל דוקא בהאזן מכיון שאוזן שמעה

8) שם טט.

9) עפ"ז יש להמתיק ג"כ מה שצריך לגזיש דוקא, ולא בנין אב וכדומה -- כי יש לחלק דבנדו"ד שיש למעט בענשו צ"ל של שמאל דוקא, כבפנים. וראה רש"י דיה אזן (יבמות קד, א): ,אזן אזן מופנה משני צודין בין במצורע בין בנרצע". וראה ג"כ רעיב על פירש"י כאן:

0) במשכיל לדוד תירץ (עד"ז) דבלי גזייש הו"א שהרציעה היא באלי' דאזן שהוא בשר דק ורך ואין בו אלא מעט צער, אבל השתא שכתב רש"י דילפינן גז"ש ממצורע א"כ כיון דאין גז"ש למחצה הרי מה להלן בגוף האזן ממש דהיינו בתנוך הי דכוותה א"כ הרי יש שם צער גדול כמו במקום אחר ומעתה איכא לאקשויי מה ראתה אזן כו'.

אבל בפרש"י כאן לא נזכר כלל שמקום הרציעה הוא תנוך האזן (וראה מכילתא עה"פ. קדושין כא, ב).

מצוטט ב־1 עמודים

לקוטי שיחות 93 לקו"ש חי"א ע' 92

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 27 עמודים.