109

ד. שכר מצוה - כנגד יצר הרעז

במאמר זה עצמו - שרש"י מביאו בשם רבי עקיבא - אין מובן:

ישנן מצוות רבות, שבהן מציינת התורה את שכר המצוה, ורש"י אינו מפרש לגביהן, שהתורה מציינת את שכר המצוה ,כנגד יצר הרע" - כלומר, שלולא השכר לא יאפשר היצר הרע לקיים את המצוה.

מנין נובע ההכרח, שדוקא שכר זה שונה משכרן של מצוות אחרות, ונאמר ,כנגד יצר הרע", ולא משום שהוא מגיע לאדם משום שהצטער חנם ארבע שנים?

בשלמא, לגבי הפרשה של ,יפת תואר" מובנים דברי רש"יי' על ,ולקחת לך לאשה""', האומר ,,שלא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע", כי, כפי שמבאר רש"י, .אם אין הקדוש-ברוך-הוא מתירה ישאנה באיסור". כלומר, בעצם היה זה צריך להיות דבר אסור*', אך הקדוש-ברוך-הוא מתירה, ומתוך ענין זה עצמו מובן שהוא נאמר ,כנגד יצר הרע"?.

אך לגבי מתן שכר על מצוות באופן כללי אנו מוצאים במפורש בתורה בכמה מצוות, כדלעיל, שזהו יסוד חשוב במצוות לדעת שהקדוש-ברוך-הוא נותן שכר על המצוות*!, ואם כך, מדוע שונה שכר זה

(עבור מצות ערלה וכרם רבעי), שדוקא הוא נאמר ,כנגד יצר הרע"9?

ה. ,.המבטיח... הבטחת?'י

לאחר מכן מצטט רש"י את המילים ,,אני ה'" ומפרש: ,אני ה' המבטיח על כך ונאמן לשמור הבטחתי".

ואין מובן: הביטוי הנפוץ בפירוש רש"י במקרים אלו הוא, בקצרה, ,נאמן לשלם שכר"?. מדוע מאריך כאן רש"י בלשונו - ,אני ה' המבטיח על כך ונאמן לשמור הבטחתי"?

ויותר מכך: לא זו בלבד שרש"י מאריך כאן בלשונו, אלא שהוא אף משנה מן הרגיל: אין הוא אומר ,נאמן לשלם שכר", אלא ,נאמן לשמור הבטחתי"2. ועוד, רש"י משנה גם מלשונו שלו לפני כן בעניננו ,שבשכרה אני מברך...", ומתבטא כאן בלשון של הבטחה - המבטיח .. לשמור הבטחתי"?

4 ,להוסיף לכם..." - מטרת המצוה

ויש לומר, שההסבר לכך הוא:

השאלה המתעוררת בפסוק זה, שעליה מתכוון רש"י לענות בפירושו, אינה לגבי

ובכ"מ. וראה בארוכה לעיל ע' 79-80.