174
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
1% לקוטי ו. התקרבות לדרגת משה - במשכן
לפי האמור לעיל, שהמשמעות של "לכהנו לי" בפסוק "ואתה הקרב אליך" היא לעשות את אהרן ואת בניו לכהנים, בשונה מהמשמעות של "לקדשו לכהנו לי" לגבי הבגדים, וכן של "לקדש אותם לכהן לי" לגבי המילואים, שהיא - הכנסתם לעבודת הכהונה, מובן, שמצד "הקרב... לכהנו לי" בלבד, ניתן היה להסיק, שמשה נצטווה למנותם מיד לכהנים. והכרחו של רש"י להסביר "לאחר שתגמור מלאכת המשכן" נובע מהמלים "ואתה הקרב אליך", כמוסבר לעיל בסעיף א'.
ההסבר לכך הוא:
בציווי למשה, למנות את אהרן ואת בניו לכהנים, נאמר: "ואתה הקרב אליךָ", שדוקא משה צריך לקרבם אליו, מפני שמשה כבר היה אז כהן5.
תצוח א
לכן אמר לו הקדוש-ברוך-הוא "ואתה הקרב אליך את אהרן ואת בניו... לכהנו לי", שהוא יקרב את אהרן ואת בניו אליו, שגם הם יהיו כהנים5.
אך עדיין אין מובן:
א) אף אילו לא נאמר "ואתה הקרב אליך", אלא רק "לכהנו לי", היה ציווי זה מובן, לכאורה. מדוע מדגישה התורה "ואתה הקרב אליך"?
ב) השאלה אף קשה יותר: מעלתו המיוחדת של משה איה דוקא בנושא הכהונה, אלא בדברים אחרים, שאליהם אין הכהנים קשורים, לכאורה. כמוזכר לפני כן בפרשת יתרו*, שרק משה היה יכול לעלות להר, ואילו "הכהנים...
הערות
- 7. דלכאורה "אליך" - מיותר. יתרה מזו - בסתירה לההמשך "לכהנו לי".
- 8. ראה רש"י פרשתנו כט, כד: "ומשה כהן". ולא מסתבר לומר (ע"ד הפשט) שנעשה כהן רק למשך ימי המילואים (היינו שנענש ולא ניתנה לו כהונה - רש"י שמות ד, יד - ואח"כ ניתנה לו למשך ימי המילואים ואח"כ שוב נלקחה ממנו!) - ומסתבר שלאחר ימי המילואים פסקה ממנו כהונה. ובלאה"כ משמע כן - שהרי נטילת כהונה ממשה קשורה ב"הוא (אהרן) יהי" כהן" = רש"י שם, וזה התחיל בסוף ימי המילואים. או י"ל דס"ל כהמ"ד (זבחים קב, א) שלא פסקה כהונה אלא מזרעו של משה. ומ"ש רש"י (שמות שם) "ואתה לוי", כוונתו בנוגע לסיומו שם "בניו יקראו
- 3. על שבט הלוי"*. ומ"ש רש"י (אמור כא, כב) "שהותרו לזר שאכל משה בשר המילואים" - כבר עמדו על זה מפרשי רש"י שם, עיי"ש**.
- 9. ראה עד"ז ראב"ע כאן.
- 0. יט - בב, בד.
- 6. *) ראה בארוכה לקו"ש חכ"ו ע' 2 (הערה 016 בביאור פרש"י (שמות א, כא) "בתי כהונה ולו" - ששניהם (כהונה ולו") קאי על משה (שהרי אהרן נולד לפני ש"ותחיין את הילדים"). וכוונתו ב"כהונה ולוי"" הרא - למשה ולבניו, אד לשני זמנים שהיר במשה עצמו, וממה שמקדים כהונה ללו"' מוכח שה" כהן גם לפני ימי המילואים.
- 7. **) ואולי י"ל, שכהונת משה, מכיון ששימש בחלוק לבן, לא הי" בה הענין ד"לקדשו לכהנו לי" ולכן נחשב לזר לגבי כהונה זו (ראה לעיל הערה 22). ועפ"ז יומתק הקס"ד שבעל מום מותר באכילת קדה"ק (אף שפשוט שזר שאינו מזרע אהרן אסור בהם), כי גם בע"מ, אף שהוא פסול לעבודה (שירות). יש בו התואר דכהונה, ולא לקדשו לכהנר לי לשון שירות.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 21 עמודים.
- לקוטי שיחות 34 מאותו ספר זבחים קב, א
- לקוטי שיחות 392 מאותו ספר זבחים קב, א
- לקוטי שיחות 1049 מאותו ספר זבחים קב, א
- לקוטי שיחות 197 מאותו ספר זבחים קב, א
- לקוטי שיחות 35 מאותו ספר זבחים קב, א
- לקוטי שיחות 285 מאותו ספר זבחים קב, א
- לקוטי שיחות 286 מאותו ספר זבחים קב, א
- לקוטי שיחות 169 מאותו ספר זבחים קב, א
- לקוטי שיחות 1 מאותו ספר זבחים קב, א
- לקוטי שיחות 190 מאותו ספר זבחים קב, א
- לקוטי שיחות 111 מאותו ספר זבחים קב, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשי"ג. זבחים קב, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות, זבחים קב, א
- תורת מנחם בס"ד. ר"ד* ז-ט** תשרי, ה'תשכ"ה זבחים קב, סע"ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ קרח, ה' תמוז, ה'תשכ"ב זבחים קב, א
- תורת שמואל תסז זבחים קב, א
- תורת שמואל שפ זבחים קב, ב
- תורת חיים פו, א זבחים קב, א
- שולחן ערוך ח זבחים קב , ב
- אגרות קודש אגרת סג זבחים קב, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, ג' תמוז, ה'תשכ"ח זבחים קב, א