2

שנולד משה נתמלא הבית כולו אור", שמיד בהיוולדו האיר אור השכינה*' כך שכל הבית הואר.

כלומר: אמנם כשכל יהודי נולד, מגיעה בעצם לידתו ,,המשכה" אלקית לעולם, כיון שירדה לעולם נשמה שהיא ,חלק אלקה ממעל ממש"*', ועל-אחת"כמהדוכמה כאשר יש לילוד נשמה של צדיק, כדברי חז"ל'' ,,בראת צדיקים", שהקדוש-ברוך-הוא בורא נשמות מיוחדות המסוגלות להגיע לדרגת צדיק -

אך לגבי כל היהודים באופן כללי לא ייתכן לומר, שמיד בהיוולדם יש אור בגילוי, שהרי הנשמה נסתרת בגוף, וגילוי אור הנשמה כרוך בבירור ובזיכוך הגוף על ידי העבודה הרוחנית - ככל שמעדנים יותר את הגוף, כך מתגלה יותר הנשמה ומאיר על ידה האור האלקי בעולם.

ולכן נאמר ,טוב .. יום המות מיום הוולדו" - כי הכוחות הרוחניים שמקבל היהודי קיימים ביום היוולדו בכוח בלבד, ו,אין אדם יודע מה מעשיו", והם באים לידי גילוי ושלמות - רק ביום המות.

ואילו אצל משה ,נתמלא הבית כולו

אור" מיד בלידתו - אצלו האיר כבר אז האור בפועל ובגלוי, ועד כדי כך, שהאור לא האיר רק בו בלבד, אלא בכל הבית, עד אשר ,נתמלא כל9י הבית כולו אור".

ואין מתעורר על כך קושי מדברי המדרש עצמו'? על הפסוק ,טוב .. יום המות מיום הוולדו", שמדובר בו גם על משה, כלומר, שגם אצל משה יש יתרון ביום המות על פני יום היוולדו - כי תלוי באיזה ענין מדובר:

כאשר מדברים על ,מעשיו ותורתו ועבודתו" של משה רבינו, הרי בודאי יש בהם מעלה ביום המות על פני יום היוולדו, כי ביום היוולדו, לפני עבודת משה, קיימים כל הענינים הללו בכוח בלבד, והשלמות של ,מעשיו ותורתו ועבודתו" נוצרה רק כשהושלמו ימיו ועבודתו, בעת הסתלקותו. ולכן - ,טוב .. יום המות מיום הוולדו"\?.

אך האור שהאיר בעת הולדת משה קשור לעצם נשמת משה, לכוחה של נשמת משה - וענין זה אינו תלוי בעבודתה בגוף, ולכן הוא האיר בפועל מיד בעת לידתו, אף לפני היותו קשור לענין של עבודה רוחנית.

ולגבי ענין זה, הרי לא זו בלבד שזוהי מעלה גבוהה יותר מהמעלה