ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך ו משפטים שיחה ב147

147

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

160 לקוטי

איננו מוצאים במקום כלשהו בתורה, ובמיוחד לפי ידיעותיו של בן חמש למקרא, דבר שאסור בבישול: דברים מסויימים אסורים באכילה, אחרים אסורים בהנאה, אך אין דבר האסור בבישול5. מדוע יהא "גדי בחלב אמו" אסור בבישול%?

לכן מסביר רש"י מיד כאן "ובג' מקומות נכתב בתורה: אחד לאיסור אכילה...", שפסוקנו אכן אינו אוסר בישול, אלא זוהי אזהרה לאיסור אכילה"?.

אך כדי להסביר פירוש זה לפי דרכו של רש"י, פשוטו של מקרא, הוא צריך לבאר "ובג' מקומות...":

אילו היה נאמר "לא תבשל" פעם אחת בלבד, היה הכרחי להסביר שזהו איסור בישול כפשוטו, למרות שאין איסור כלשהו דומה לכך. אמנם, זהו חידוש גדול - כי "לא מצאתי לו חבר",

משפטים ג

שום דבר אינו אסור בבישול, אך אי אפשר להסביר את המלה תבשל במשמעות של אכילה.

אך כיון ש"בג' מקומות נכתב בתורה", ובפשטות אין הכוונה "להרבות בלאוין", אלא אלו הן שלוש אזהרות שונות על שלושה ענינים שונים<, וכיון שבשני מקומות הכרחי להוציא את "לא תבשל" מהמשמעות הפשוטה, ולבאר שאין הכוונה לבישול, אלא למה שנובע מכך, למטרת הבישול - אכילה והנאה, וכל שלושת הדברים אסורים - בישול אכילה והנאה,

סביר לומר, ש"לא תבשל" הראשון הוא איסור אכילה, שבו אין חידוש - האיסור הראשון בתורה הוא "לא תאכל ממנו (מעץ הדעת)3.

אמנם, גם באיסור אכילה של "גדי בחלב אמו" יש חידוש, שהרי כל אחד מהם, "גדי" ו"חלב", = מותרים באכילה", אך חידוש זה אינו כה חדש אפילו אצל בן חמש למקרא, כי הוא כבר מכיר את איסור שעטנז'".

ב"לא תבשל" השני מוסיפה התורה איסור נוסף לגבי "גדי בחלב אמו" - איסור הנאה. ואת איסור הבישול, שהוא חידוש גדול ביותר, סוג איסור

הערות

5. ומובן בפשטות, שאיסור בישול בשבת (ראה לעיל בשלח טז, כג) אינו שייך כלל לנדו"ד - כי שם האיסור הוא, ע"ד האיסור שלוקטי המן לא יצאו ללקטו (פרש"י שם טז, כט) - מפני (כההקדמה שבכתוב עצמו, שהיום הוא) שבתון שבת קודש להוי", אבל לא מצינו (בשום מקום) דבר האסור בבישול.
6. ולהעיר, שגם בחינוך (מצוה צב) כתב [לאחרי שמבאר טעם על איסור בישול בשר בחלב] "ועדיין צריכים אנו למודעי המקובל", וגם לאחרי שמביא טעם הרמב"ם: "וכל זה איננו שוה לי".
7. ועפי"ז מובן מה שבתרגום אונקלוס - שהוא קרוב לפשוטו של מקרא (משא"כ תיב"ע) - מפרש (בכל ג' המקומות) "לא תיכלון". אלא שאי"ז שיטת רש"י. וראה להלן בפנים.
8. ראה גם פסחים כד, ריש ע"ב: כל היכא דאיכא למידרש דרשינן ולא מוקמינן בלאוי יתירי.
9. בראשית ב, יז.
0. רש"י ד"ה מ"ט - חולין קח, א.
1. פרש"י תולדות כו, ה. וראה פסחים מד, ב. נזיר לז, א. תוד"ה דחידוש (חולין שם).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 14 עמודים.