ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך ומשפטיםשיחה ב143

143

הסריקה חיפוש חדש

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

שיחה ב

משפטים ג

א. "לא תבשל גדייי

מן הפסוק "ראשית בכורי אדמתך... לא תבשל גדי בחלב אמו"!, מצטט רש"י, ב"דיבור המתחיל" השני, את המלים "לא תבשל גדי", ומפרש: "אף עגל וכבש בכלל גדי, שאין גדי אלא לשון ולד רך, ממה שאתה מוצא בכמה מקומות שכתב גדי והוצרך לפרש אחריו עזים: את? גדי העזיםי, שני גדיי עזיםי, ללמדך שכל מקום שנאמר גדי סתם, אף עגל וכבש במשמע".

ובשלושה מקומות* נכתב בתורה: אחד לאיסור אכילה ואחד לאיסור הנאה ואחד לאיסור בישול"י.

בכך אין מובן: דברי רש"י בסוף פירושו "ובשלושה מקומות נכתב בתורה..." אינם קשורים, לכאורה, לתחילת הפירוש - "אף עגל וכבש בכלל גדי...". ואם כך, היה מתאים יותר שרש"י יכתוב שני ענינים אלו -

"אף עגל וכבש..." ו"ובשלושה מקומות..." - בשני קטעים נפרדים, ולפני העניץ של "בשלושה

מקומות..." הוא יצטט שוב את המלים "לא תבשל גדי", כדרכו של רש"י במקומות אחרים במקרים דומים?

ויותר קשה: שני ענינים אלו אינם שונים רק בתוכנם, אלא הם מתייחסים למלים אחרות בפסוק: החלק של הפירוש "אף עגל וכבש..." מבאר רק את המלה "גדי", ולצורך זאת אין הכרח, לכאורה, לצטט את המלים "לא תבשל". ואילו לפני החלק השני של פירושו "ובשלושה מקומות...", ששם מוסבר מדוע האזהרה בכללותה חוזרת שלוש פעמים, הכרחי לצטט רק את המלים "לא תבשל". ולכן הקושי אינו

הערות

  1. 1. שיחות 11
  2. 1. פרשתנו כג, יט.
  3. 2. כ"ה בדפוס ראשון. ובכמה דפוסים: "כגון אנכי אשלח גדי עזים (וישב לח, יז) את גדי כו'". וכן ישנם עוד כמה שינויים.
  4. 3. וישב לח, כ.
  5. 4. תולדות כז, ט.
  6. 5. וכ"ה בחולין קיג, ב.
  7. 7. בחולין שם: "פרה ורחל". וברש"י כאן "עגל וכבש" - כי "גדי" הוא "ולד רך". אלא שממ"ש רש"י (חולין שם - ד"ה מחד קרא. ושם קיד, א - ד"ה בחלב אמו) "עגל וטלה" מוכח שגם בדרך ההלכה המשמעות ד"גדי" היא כנ"ל*, ומה שלשון הגמרא היא "אפילו פרה ורחל במשמע" - לפי שבדרך ההלכה אין חילוק בזה. או י"ל (כי לפי הנ"ל דוחק קצת הלשון "במשמע") שהכוונה היא ל"ולד" הפרה ורחל. ועל פי זה יומתק ג"כ השינוי ל"פרה" (ולא "פר", או "שור" - כרגיל ברוב המקומות כשכולל זכרים ונקבות
  8. 8. *) בחינוך מצוה צב: "שאץ גדי אלא לשון בהמה והוציא בלשון גדי לפי שהבשר הוא דבר רך כגדי".
  9. 9. - נקט ל' זכר). וראה גם רמב"ם הל' מאכלות אסורות פ"ט ה"ג: "וגדי הוא כולל ולד השור ולד השה ולד העז".
  10. 6. פרשתנו כאן. תשא לד, כו. ראה יד, כא. 7 וכ"ה בחולין קטו, ב.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 20 עמודים.

  1. תורת שמואל קלה חולין קטו, ב · חולין קיג, א
  2. אגרות קודש ג'תשכא חולין קטו, א
  3. לקוטי שיחות 224 מאותו ספר חולין קטו, ב
  4. לקוטי שיחות 574 מאותו ספר חולין קטו, א
  5. לקוטי שיחות 88 מאותו ספר חולין קטו, א
  6. תורת חיים נא, ד חולין קטו, ב
  7. אגרות קודש ד'תרנח חולין קיג, ב
  8. לקוטי שיחות 201 מאותו ספר חולין קיג, ב
  9. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ אחרי, שבת הגדול, י"ב ניסן, ה'תשכ"ז חולין קיג, סע"א
  10. תורת שמואל רפד חולין קיג, א
  11. תורת שמואל תקי חולין קיג, א
  12. שולחן ערוך כו חולין קיג, א
  13. שולחן ערוך נו חולין קיג, א
  14. ספר השיחות 176 חולין קיג, א
  15. שארית יהודה (א) בבית חולין קיג, א
  16. שיעורי הלכה למעשה הלכות מליחה חולין קיג, א
  17. שוע"ר עם ביאור דברי שלום תמז דין תערובות חמץ בתוך הפסח חולין קיג, א
  18. משולחן הארי שם סכ"ו חולין קיג, א
  19. תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ז תמוז (נדחה), ה'תשכ"ח חולין קיג, סע"ב
  20. תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, בדר"ח אדר ראשון, ה'תש"ל חולין קיג, סע"א ואילך