נא, ד
שבהם הוא בתכלית הדקות, עכ"ז אנו רואים שיכאב ההכאה לחיות שבאצבע, שבודאי לא יהי' הכאב לגשם האצבע אלא להחיות רוחני שבו, וקודם התפשטות החיות באצבע לא יתכן לו שירגיש כאב ההכאה אלא מצד התלבשותו בגשם האצבע, ועכ"פ כשנתלבש והי' לאחדים עם גשם האצבע הרי הוא מרגיש הכאב ומתפעל כו'. והנה עד"ז לא יתכן לומר באלקי' חיים3 המחי' את הנברא מאין ליש שיתפעל ח"ו מן גרעון הנברא, וע"ז כתיב כי נשגב שמו4 אפי' בבחי' התפשטו' דהתפשטו' שהוא כח הפועל אלקי המתלבש בנברא להיות כי אין ערוך כלל בין בורא לנברא כידוע, ולא כמו חיות הנפש לאבר הגוף שיש להם ערך אלא שזה דק וזה גס כו' וד"ל.
והנה בישראל עם קרובו5 כתי' בכל צרתם לו צר6 קרי וכתיב, שמצד התפשטו' מדת מלכותו ית' להחיות העולמות הרי אין מדת הקב"ה שהוא כח ההתפשטו' [oldpage_עה] ּ שלו במדת מל' כמו כח התפשטות הנפש המחי' את הגוף, מדת ב"ו הוא הנפש בעל גבול אבל הוא ית' נשגב שמו מכל העולמות כנ"ל, וזהו לא בא', אבל מצד קרבת נשמות בנ"י שהם חלק אלקי' ממש7, אע"פ שהם נבראי', מ"מ מקושרים בעצמיות אלקות יותר כידוע, ולכן לו צר בוי"ו בכל צרתם, והוא לא מצד האמת מאחר שנשמתם בעל גבול אע"פ שהם בבחי' חלק כידוע עכ"ז נשגב שמו עליהם ג"כ וד"ל. רק שזהו בחי' חסד והמשכה מאלקים חיים כשיחמול עליהם שיהא לו צר בכל צרתם, ואף שיהי' לו צער, צער זה הוא חסד גדול שידלג ממהו', להיות צרתם לו צר וד"ל. וכוונת המשכת לו צר כדי שאז יבטלו כל המקטרגי' עליהם, כי ה' אוהב משפט8 יושב ודן9 כו', מצד התפשטו' מלכותו ית', אבל כשהמלך חומל על אוהבו מצד שהוא מקושר בעצמותו יכול הוא לבטל בחטא האוהב מדת המשפט שאינה אלא בבחי' התפשטות חוקיו במדינה, והאוהב מקושר הוא בבחי' פנימית המלך שלמעלה מן התפשטותו וד"ל.
וענין קודב"ה לשון קדוש הוא מובדל10 כמשל חיות הנפש מה שאין מופשט11 כלל בכלי הגוף שבאמת לא תתפעל כלל
הערות
- 3. באלקי' חיים : ואתחנן ה, כג.
- 4. כי נשגב שמו : תהלים קמח, יג.
- 5. בישראל עם קרובו : שם קמח, יד.
- 6. בכל צרתם לו צר : ישעי' סג, ט. ראה גם מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תש ובהנסמן במ"מ לשם. שה"א ב, ב ובהערה 17.
- 7. חלק אלקי' ממש : ראה איוב לא, ב. דברי שלום לר' יצחק אדרבי דרוש שלישי (ויניצייא שנ"ז ו, א ושם: שהן חלק מעצמותו ית'). אילת אהבים לר' שלמה אלקבץ שה"ש א, ב (ירושלים תשל"ג ט, ב). פרדס (שער הכוונה) של"ב, רפ"א. אור נערב ח"א, ספ"ג. ראשית חכמה שער האהבה פ"א (ד"ה עוד נתבאר — נג, ב). שער הקדושה פ"ו (ד"ה ובענין אם עטיפת ציצית — קמב, ד). רוממות אל תהלים כט, א. שושנת העמקים שה"ש ז, יא. מדרש שמואל אבות פ"ב, מ"ה (ד"ה אי נמי אמר אל תפרוש מן הצבור). סדר היום כוונת לעולם יהא אדם (ע' 49). כלי יקר בראשית א, לא. ב, ז. יתרו כ, יב. יג. תרומה כו, א. של"ה בית חכמה יח, א. מס' חולין קטו, ב. מס' פסחים מצה עשירה קנח, ב. קסה, ב. מס' שבועות קפח, ב. קצד, ב. הקדמת מהרנ"ש לפע"ח. ובהוספת תיבת ממש תניא רפ"ב. שפע טל בהקדמה. חוקר ומקובל ח"ג, פ"א. מאור עינים פ' יתרו (לו, א ד"ה אך) בשם מורו. פרי הארץ לרמ"מ מוויטעבסק פ' וישב (ז, ב). מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' שעג. וש"נ.
- 8. כי ה' אוהב משפט : תהלים לז, כח.
- 9. יושב ודן : ע"ז ג, ב.
- 10. לשון קדוש הוא מובדל : ראה תניא פמ"ו (ע' סו). מאמרי אדה"ז תקס"ו ע' קז: וזה הכלל בכ"מ שנז' תיבת קדוש שהוא לשון הפרשה והבדלה. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תקסד. וש"נ. שע"ת עב, ג ובהערה 14. לקו"ש במדבר (כרך יח) ע' 21 הערה 36. לקמן נד, ב. פ' תצוה שנח, א ובהערה 81.
- 11. מופשט : אב: מתפשט.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 2 עמודים.