88
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ב. מדוע מובאת הדוגמא ,צרם אוזן בכור"
אך יש להבין את משמעות הדוגמא שמביא רש"י מהענין של .צרם אוזן בכור... ":
כיון שה/,דבר שתעבתי לך" בעניננו, הוא התועבה של ,כל מום לא יהיה בו", שאיננו אמור רק לגבי בכור, אלא לגבי כל ,זבח שלמים" - מדוע מביא רש"י דוגמא דוקא מ,צרם. אוזן בכור", ובמיוחד כאשר דוגמא זו איננה נפוצה?? - רש"י היה יכול לומר באופן כללי?ו: כגון מטיל מום בקדשים''.
שאלה זו אף קשה יותר: המקור לדברי רש"י הוא בספרי על פסוק זה9', אך שם מובאות שתי דעות: ;רבי אליעזר אומר מנין לצורם אוזן של בכור ואכל ונהנה, שעובר בלא תעשה, תלמוד לומר לא תאכל כל תועבה, אחרים אומרים: בפסולי המוקדשים הכתוב מדבר".
מסבירים המפרשים"?", שלפי דעת
,אחרים" אין המעשה של ,צורם אוזן של בכור" נכלל באיסור ,לא תאכל כל תועבה" - כיון שבכור בעל מום מותר באכילה ללא פדיון, ולפיכך אין הוא דבר מתועב. דוקא פסולי המוקדשים, הזקוקים לפדיון כדי להתיר את אכילתם, נחשבים ל,תועבה", ולפיכך הם אסורים באכילה.
ואין מובן: מדוע מביא רש"י את הדוגמא ,צרם אוזן בכור", ועל ידי כך הוא מכריע - בפשוטו של מקרא - כדעת רבי אליעזר+', ואינו מציין את הדוגמא הכללית והפשוטה של ,פסולי המוקדשים", או מדוע אינו מסתפק בדוגמא השניה בלבד - ,בישל בשר בחלב"15?
הערות
- 9. ע"ד ,דיבר הכתוב בהווה" (רש"י משפטים כב, ל. פרשתנו טו, יט. ובכ"מ).
- 0. ע"ד לשון הרמב"ם הל' פסולי המוקדשין פי"ח ה"גדה (וראה סהמ"צ שלו מל"ת קמ. חינוך מצוה תסט).
- 1. שמותרים במדינה (ע"י פדיון), כפרש"י לעיל (פרשתנו יב, טו).
- 2. ספרי דבי רב ותולדות אדם לספרי שם (ומתרצים עפ"ז שיטת הרמב"ם בהל' פסוה"מ שם. ע"ש). וראה תוד"ה ומי - בכורות (לד, סע"א ואילך). תוד"ה רבא - תמורה ד, סע"ב [אבל בתוד"ה כל (חולין קטו, א - נעתק ברא"ם כאן): דשרי רחמנא קדשים שהוממו כצבי ואיל א"כ אינו
- 5. ראה ג שיחות 101
- 6. דבר מתועב - דממ"ש ,קדשים" (אף שמדבר בבכור) מוכח דס"ל דלאו דוקא בכור. ואכ"מ].
- 3. והרי חילוק זה (דבכור בע"מ אין צריך פדיון) הוא גם ע"פ פשש"מ (כפרש"י פרשתנו לקמן טו, כג).
- 4. וכן מכריע דצרם אוזן בכור אסור באכילה מה"ת, ולא רק מצד קנס דרבנן (ראה בכורות לד, סע"א ואילך ובתוד"ה ומי שם. תוד"ה רבא תמורה שם. וראה תוד"ה כל חולין שם. מפרשי רש"י כאן. ואכ"מ).
- 5. ולהעיר מכו"כ מהאופנים שהובאו בחולין שם (כמו: המבשל בשבת, כלאי זרעים ועוד), שלכאורה הטעמים שבגמ' שם שלא נאסרו מצד ,לא תאכל כל תועבה" אינם מתאימים בלימוד ע"ד הפשט (וראה הנסמן בהערה 3); ואת"ל שע"ד הפש יש בהם האיסור ד,,לא תאכל - כל שתעבתי לך", הי' אפשר לרש"י להביא דוגמא יותר פשוטה.
- 10. [ולפי המסקנא לקמן (סעיף ו"ז) יש לומר הטעם שרש"י לא הביא א' מהדוגמאות הנ"ל - כי מעדיף רש"י הדוגמא שבחז"ל, מכיון ש(גם) היא מתאימה בלימוד ע"ד הפשט].
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 11 עמודים.
- לקוטי שיחות 1 מאותו ספר תמורה ד, א
- לקוטי שיחות 140 מאותו ספר תמורה ד, סע"ב
- תורת מנחם בס"ד. ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ט תמורה ד, סע"ב
- שו"ת א תמורה דף ד
- תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תש"ל תמורה ד, סע"ב
- אגרות קודש ג'תשכא חולין קטו, א
- לקוטי שיחות 143 מאותו ספר חולין קטו, ב
- לקוטי שיחות 224 מאותו ספר חולין קטו, ב
- לקוטי שיחות 574 מאותו ספר חולין קטו, א
- תורת שמואל קלה חולין קטו, ב
- תורת חיים נא, ד חולין קטו, ב