201
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ב) את הפירוש "ושלושה פעמים...", ששלוש הפעמים שמופיע בתורה האיסור "לא תבשל..." הן פעם אחת לגבי איסור אכילה, פעם אחת לגבי איסור הנאה, ופעם אחת לגבי איסור בישול, כבר אמר רש"י לפני כן בפעם הראשונה של שלוש הפעמים, בפרשת משפטים!. מדוע צריך רש"י לפרש זאת שוב כאן?
ב = "די - "כל ולד רך..."
לאחר מכן מצטט רש"י את המלה "גדי", ומפרש: "כל ולד רך במשמע, ואף עגל וכבש. ממה שהוצרך לפרש בכמה מקומות גדי עזים, למדת, שגדי סתם כל יונקים במשמע"*.
בכך אין מובן:
א) הסבר זה, שב"גדי" הכוונה היא ל"כל ולד רך", כולל עגל וכבש, ואף ההוכחה מכך שבמספר מקומות צריכה התורה להדגיש "גדי עזים", כבר אמר רש"י לפני כן, בפרשת משפטים'. מדוע עליו לבאר זאת שוב?
ב) בפסוקנו מוסיף רש"יל ענין, אשר
לא הסבירו לפני כן, בפרשת משפטים: שם אומר רש"י "שאין גדי אלא לשון ולד רך", ואילו בפסוקנו הוא מוסיף את הענין של "יונקים", שכוונתו לולד צעיר ביותר. אם כך, אין מובן: מפירושו בפרשת משפטים, שלפני פרשתנו, שבו אין רש"י אומר "יונקים", מובן, שכל ולד רך נכלל במושג "גדי", אף ולד שכבר אינו יונק. ומנין ההוכחה בפסוקנו, שבמושג זה הכוונה היא דוקא ל"יונקים"?
וכן: מה בכלל ההבדל אם מדובר בולד רך או ביונק, ובמיוחד בפשוטו של מקרא? ג. = "בחלב אמו"- "פרט לעוף..."
לאחר מכן מצטט רש"י את המלים "בחלב אמו", ומפרש: "פרט לעוף שאין לו חלב אם, שאין איסורו מן התורה, אלא מדברי סופרים"9' - שבמלים "בחלב אמו" אין כוונת התורה (לבאר באיזה חלב אסור לבשל את הבשר), אלא להסביר איזה בשר אסור לבשל בחלב, שהאיסור חל דוקא על בשרו של בעל חיים אשר יש לו חלב אם, ובשר זה אסור לבשל בשום חלב, אף בחלב שאינו חלב אמו*'. ואילו לגבי בשר עוף, שאין לו חלב אם, אין האיסור "לא תבשל" חל אלא מדברי סופרים.
הערות
- 7. שם.
- 8. וכ"ה בחולין קיג, ב. אלא שבחולין שם "פרה ורחל" וברש"י כאן "עגל וכבש". וראה לעיל ע' 151 הערה 5.
- 9. אבל אין להקשות מה שרש"י כאן כותב "בכמה מקומות" סתם ואינו מפרטם (כבפ' משפטים) - כי סומך עצמו על מה שפירש כבר לפנ"ז בפ' משפטים (וכדרכו של רש"י בכ"מ, שגם כשמפרש (מצד איזה טעם) ענין אחד ב' פעמים - בפעם השני' הוא מקצר).
- 4. תשא גב שיחות 238
- 0. כדעת ר"י הגלילי בחולין שם, סע"א. *10) ראה לקו"ש חכ"ז ע' 42 הערה 35 (באו"א).
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ח לקו"ש ח"ו ע' 201
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 15 עמודים.
- אגרות קודש ד'תרנח חולין קיג, ב
- לקוטי שיחות 143 מאותו ספר חולין קיג, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ אחרי, שבת הגדול, י"ב ניסן, ה'תשכ"ז חולין קיג, סע"א
- תורת שמואל קלה חולין קיג, א
- תורת שמואל רפד חולין קיג, א
- תורת שמואל תקי חולין קיג, א
- שולחן ערוך כו חולין קיג, א
- שולחן ערוך נו חולין קיג, א
- ספר השיחות 176 חולין קיג, א
- שארית יהודה (א) בבית חולין קיג, א
- שיעורי הלכה למעשה הלכות מליחה חולין קיג, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום תמז דין תערובות חמץ בתוך הפסח חולין קיג, א
- משולחן הארי שם סכ"ו חולין קיג, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ז תמוז (נדחה), ה'תשכ"ח חולין קיג, סע"ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, בדר"ח אדר ראשון, ה'תש"ל חולין קיג, סע"א ואילך