1037
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
נאמר: "ויכולו השמים והארץ וכל צבאם", בשבת עומדת הבריאה כולה, בכליון להקב"ה ("ויכולו" מלשון כליון):. אין משמעות הדבר שהעולם מתבטל, אלא שהעולם, כמו שהוא, מתעלה ומתרומם ב"כליון" זה, לכך הלכה היא'?: שהשבת מצוה לענגו באכילה ושתיה, תענוג האדם באכילה ושתיה גשמיים בשבת, לא רק האכילה ושתיה אלא התענוג עצמו - נעשה
שמה"ש אוכלין אותו)* ולכן לא ירד המן בשבת, כי בזמן עליית העולמות א"א להיות הירידה למטה - מ"מ גם כמו שהוא בגשמיותו, מלובשים בו אורות העליונים ממש**. ואדרבא דוקא משו"ז לא ירד המן בשבת (שהעלי' היא רק בפנימיות העולמות, שלכן שארי ההשפעות, להיותם מבחי' חיצוניות, יורדים בשבת)*** כי הוא המשכה פנימית. כמבואר בתו"א ויקהל פט, א"ב. ומטעם זה רק ירידת המן (למטה) לא היתה בשבת, אבל המן למעלה, עיקר המשכתו היתה בשבת, וכל שיתא יומין מתברכאן במן מיומא שביעאה (זח"ב ס"ג, ב).
0) ראה ב"ר פ"י, ד. אוה"ת עה"פ ויכולו. וש"נ.
1) שו"ע אדה"ז ר"ס רמב.
בהעלותך שיחות 9
מצוה. בימות החול אכילתו ושתיתו של האדם צריכה להיות רק במידה הדרושה לקיום הגוף, וגם אלו ללא התענוג שבהן, שהוא מגשם; לא כן בשבת, לא זו בלבד שאין התענוג מגשם ("פרש חגיכם קאמר ולא פרש שבתכם")?, אלא אדרבה, התענוג עצמו הוא המצוה. 5
אור השבת חודר בכל הבריאה, עד שאפילו רשע גמור אינו משקר בשבת, ועם זאת אין פירוש הדבר שבשבת מתעורר בתשובה וחדל מלהיות רשע. שכן מדובר כאן, במי שנשאר כפי שהיה אתמול, ועם כל זה אינו משקר בשבת, משום שאור השבת חודר גם בתחתון ביותר.
ולכן, כשלא ידוע איזו פרשה נקראת בשבת, יש לקרוא בפרשת המן דוקא: כל ההמשכות בעולם הרי מקורן בתורה; שלכן, כדי לפעול בעולם את ענין השבת, ש"המטה" יהיה חדור
3 ראה תו"א ר"פ חיי שרה. לקו"ת בלק עב, א. ד"ה והוא עומד עליהם תרס"ג וש"נ.
הערות
- 1. *) תו"א קי"ג, ג. - ובתו"א יתרו (עד, א) ובלקו"ת במדבר 0, ב) איתא, שגם לחם אבירים שמה"ש אוכלין אותו לא אכל איש זה משה. והוא עפ"י ב' הדיעות דר"י ור"ע יומא עח, ב. ויותר נכון (כי בש"ס משמע דלר"ע אכל איש קאי על כל בנ"י) עם"י הדיעה אשר בשמו"ר פמ"ז, ח, זה ואלו ואלו דא"ח. ואולִי אפשר לתווך בין הדיעות, שנפקא מינה במשה עצמו בין כשלומד מן הקב"ה או כשעונה לעצמה שאז הוא במדריגת מלאך. ודו"ק בתו"א ובלקו"ת (ממכתב כ"ק אדמו"ר שליט"א מיום י"ד טבת תש"ס).
- 2. **) ע"פ מש"כ בד"ה והריחו לאדה"ז (בס' אתהלך - ליאזנא) בענין הטל נראה דהמן למטה הי מהות השפע דלמעלה.
- 3. ***) ראה ג"כ לקו"ת פ' תזריע ד"ה למנצח על השמינית.
- 2. וח"ב פח, ב.
- 4. ירוש' דמאי רפ"ד - אף שבחול משקר וכו' דהיינו שהוא רשע גמור. - ומה שנראה במוחש שלפעמים משקר בשבת הוא מפני שיש לו כח הבחירה ויכול לבחור גם היפך טבעו וחזקה שלו (וכלשון הירושלמי (דמאי רפ"ד) והמפרשים "אומר אמת" "ירא מלשקר" וכיו"ב, ולא "אינו יכול לשקר"), אבל מצד טבע כל איש ישראלי, אפילו מצד טבע נפשו הבהמית דעם הארץ, אינו משקר בשבת. - וכן הוא גם בנוגע למן, דאף שהמזון שלהם אז, מצד טבעם, הי' לחם מן השמים שאין בו פסולת, מ"מ מצד כח בחירתם היו יכולים לקנות מתגרי או"ה מזון שיש בו פסולת (יומא עֶה, ב) ולהיות ניזונים ממנו (משיחת ש"פ עקב תשכ"ג).
מצוטט ב־6 עמודים
- מאמרי אדה"ז שכו לקוטי שיחות ח"ד ע' 1037
- ספר המאמרים רצט לקו"ש ח"ד ע' 1037
- לקוטי שיחות 86 לקו"ש ח"ד ע' 1037
- לקוטי שיחות 177 לקו"ש ח"ד ע' 1037
- תורת מנחם בס"ד. ש"פ ויקהל, פרשת שקלים, מבה"ח אדר-שני, ה'תשי"ט לקו"ש ח"ד ע' 1037
- תורת מנחם בס"ד. ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ה* לקו"ש ח"ד ע' 1037
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 9 עמודים.
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז ה'תשט"ו. יומא עח, סע"ב
- שולחן ערוך יב יומא עח, ב
- שולחן ערוך יג יומא עח, ב
- שולחן ערוך א יומא עח, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום תעא בערב פסח אחר שעה עשירית אסור לאכול פת יומא עח, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום שא באיזה כלים מותר לצאת בשבת ובאיזה מהם אסורים יומא עח, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום תקיא הבערה ולהחם מים מותר ביום טוב יומא עח, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תש"ל יומא עח, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום תריד דיני סיכה ונעילת הסנדל ביום הכיפורים יומא עח, ב