שכו
שמתחזק שכלו ע"י המאכל שנברר ממנו הטוב והפנימיו' אע"פ שהי' עלי' למאכל ליכלל בבחי' אדם אבל עלי' זו ירידה היא להוציא ממנו הטוב והפסולת נדחה כו' כידוע, והיינו ע"י האושפיזין הנ"ל שמבררי' כל ז' מלכים דתוהו מע' שרים דעשי' כנ"ל וד"ל).
ועוד יובן ענין מיעוט הפרים בכל יום עד יום הז' שאינן רק ז' פרים ע"ד הנ"ל בסדר ההשתלשלות דקליפה שבאצי' אינם רק ז' זו"נ ובעשי' בע"ס דקליפה מאיר גם בחי' העלם דג"ר כח"ב לעומת מספר י"ג דאחד דקדושה כמ'ש במ"א וע"כ מתמעטי' והולכי' עד שביום הז' לא נשאר בקליפה רק ז' מדות כעצם מציאותן בתחלת השבי' כמו שהן באצי', ובחי' חסד דאימא ביום הא' מברר לקליפה דעשי' שהם י"ג כנ"ל וביום הב' בחי' גבו' דאימא מברר קליפה דיצי' שנחסר שם אור עתיק כנ"ל, וביום הג' ת"ת דאימא מברר לקליפה דבריאה שהן י"א ארורים דהיינו חב"ד חג"ת כו' והכתר שעליהם מאיר בבחי' מקיף והן ג' מדריגות נר"נ ובאצי' מתבררי' ע"ס הנשארי' ביום הד' ע"י בחי' נצח דאימא וביום הה' מתבררי' ט"ס הנשארים וביום הוי"ו מתבררי' ח' ספירות שהן בינה וז' מדות עד שביום הז' מתבררי' גם ז' מדות דקליפה שנק' ז' פרות הרעות כו' והן בחי' זו"נ דקליפה כנ"ל וד"ל.
ומעתה יש להבין טעם הקרבת פר א' בלבד בשמ"ע וכמשל דעביד סעודתא לברי' יחידאה כו' כמ"ש בזוהר, דהנה חג שמ"ע הוא חג בפ"ע לשמחה והוא שמחה שני' כמבואר דהיינו שמחה של ישראל כי בז' הימים הי' השמחה על בירור הטוב מע' שרי' בלבד שהוא הבירור בז' מלכים כנ"ל אבל בשמ"ע הוא הבירור בישראל שהן מבחי' התיקון דקדושה, וזהו פי' עצרת לשון קליטה ובירור, אך עצרת הזה לכם דווקא, ולא יפלא למה צריך בירור בקדושה הלא אין רע למעלה כלל, הענין הוא שגם בקדושה שייך בירור בשביל ההעלאה בעילוי יותר ממדריגה הראשונה כו' כמו שמצינו במשה159 שלא אכל לחם בהר סיני אלא לחם שמלאכי השרת אוכלין והרי המלאכים הם כוחות אלוקיי' והאיך שייך לומר שיאכלו הרי האכילה היא בחי' בירור כידוע וכמו"כ אנו מוצאי' בבחי' המן שלא הי' מבחי' נוג"ה כלל כמו שאר המזונות שמעורבי' טו"ר וע"כ יש בהם פסולת אבל המן אין בו פסולת ואעפ"כ אכלוהו בבחי' אכילה שנק' בירור, ונמצא יש בחי' בירור גם בדבר שהוא בבחי' הקדושה ממש (והיינו160 ענין בחי' בירור שני הנ"ל בענין מ"ד שמברר למ"נ בקרבנות כמו ארי' דאכיל קרבנין כו', והוא הנק' בחי' קליטה שקולט המ"ד את המ"נ והמ"ן נקלט בו כו', וז"ש עצרת תהי' לכם דווקא וד"ל, וזהו ענין שמחה הב' בשמ"ע שהוא בחי' הבירור בקדושה לבנ"י דוקא, והיינו המשל למלך שעושה סעודה לבנו כו' וד"ל, ולזה הטעם אין מקריבי' רק פר א' לנגד ישראל בלבד כי הנה בחי' ז' אושפיזין הנ"ל שהן ז' מקיפי' דאימא בכל ז' ימי החג מפני שמבררי' לטוב שבע' שרים דעשי' אינן מאירי' בז' מדות דז"א רק בהעלם ולא בגילוי בבחי' אור פנימי'
הערות
- 159. במשה. . לחם שמלאכי השרת אוכלין : ראה יומא עה, ב. לקו"ת דרושים לש"ש סו, א. לקוטי שיחות ח"ד ע' 1037.
- 160. (והיינו : בהכת"י חסר סיום המוסגר.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.