בס"ד. ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ה*

258

ויהיו

חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה ⁵¹³ . ואיתא בזהר ⁵¹⁴ אינון חיין כולהו לעילא, מאה שנה לעילא ועשרים שנה לעילא ושבע שנים לעילא. וצריך להבין, מהו הפירוש במאמר הזהר שחיי שרה הם לעילא. וגם צריך להבין מ"ש בסיום הפסוק שני חיי שרה, דלכאורה מה מוסיף כאן על מש"נ לפנ"ז ויהיו חיי שרה גו'. ובפרט ע"פ מ"ש בזהר שגם חיי שרה הם לעילא, וא"כ, מה מוסיף על זה במ"ש שני חיי שרה.

ב) והנה

ענין זה נתבאר בב' מאמרי כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע ד"ה ויהיו חיי שרה דשנת העת"ר ודשנת עטר"ת, ולכאורה הם בסתירה זה לזה. דהנה, במאמר דשנת העת"ר מבואר ⁵¹⁵ , שחיי שרה הוא החיות של בחי' מלכות דאצילות, שחיותה הוא מבחי' מאה שנה – בחי' הכתר, עשרים שנה – חו"ב, ושבע שנים – ז"א, והיא מקבלת מבחי' מאה שנה לעילא – אור העצמי, וכן עשרים שנה לעילא כו' – מהמשכת העצמות שנמשך בהם (שזוהי כוונת הזהר בתיבת לעילא בכל כלל). אך כל זה הוא בחי' המלכות כמו שהיא באצילות. ואח"כ נאמר שני חיי שרה – המשכת האור בבי"ע. ובמאמר דשנת עטר"ת מבואר ⁵¹⁶ בענין שני חיי שרה, שמדובר אודות יש מורגש – הרוממות וההתנשאות שבמלכות, שאין זה באופן של ישות ומורגש בעצמו (אדרבא – בחי' ביטול בעצם), אלא זהו ענין המלוכה, הגבהה והתנשאות, אבל לא מורגש. וכמו מלך בשר ודם, שמצד טבע המלוכה (ולא מצד מעלת שכלו וכו') ה"ה ברוממות והתנשאות. ואע"פ שהרוממות והתנשאות באה במורגש, אין זה הרגש של ישות. ובדוגמת צדיקים הגדולים, כמו משה רבינו (כשהי' בהר) שהי' ניזון מזיו השכינה (והיינו שהי' צריך למזון, אלא שהמזון הי' מזיו השכינה ⁵¹⁷ ), הרי זיו השכינה בא במורגש בגופו (ועד שהי' ניזון ממנו), אבל אין זה בהרגשה כו'. וע"ד גופים דלעתיד, שיהיו גופים גשמיים, אלא שיהיו

259

בתכלית הזיכוך, ויהיו ניזונין מזיו השכינה ⁵¹⁸ . ולכאורה, ב' הביאורים הם בסתירה זה לזה, כי, לפי ביאור הא' קאי שני חיי שרה על הירידה לבי"ע, ולפי ביאור הב', הענין דשני חיי שרה הוא לכאורה למעלה אפילו מאצילות, כי מצד אצילות לא יכול להיות חיבור ב' הפכים (שיהי' תענוג אלקי במורגש, ואעפ"כ, בתכלית הביטול), והיינו, שמצד אצילות יכול להיות בא' מב' האופנים (באופן כזה או באופן כזה), ואילו החיבור הוא מצד בחי' אוא"ס שלמעלה מאצילות.

ג) ויש

לתווך ב' הפירושים הנ"ל, בהקדים ביאור הצ"צ ברשימותיו לתהלים קאַפּיטל ק"ה ⁵¹⁹ (שזהו הקאַפּיטל הקשור עם כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע החל מיום הולדתו בשנה זו ⁵²⁰ ) על הפסוק ⁵²¹ זכר לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור, שמביא דברי המדרש ⁵²² אלף דור עלו במחשבה להבראות, וכמה נימוחו מהם, תתקע"ד דורות, מ"ט, דבר צוה לאלף דור, זה התורה (כמ"ש ⁵²³ אם לא בריתי יומם ולילה), והיינו, שהתורה ניתנה למשה רבינו שהי' דור הכ"ו מאדה"ר, ויחד עם תתקע"ד הדורות שנימוחו, הרי זה לאלף דור. ויש דעה שתתק"פ דורות נימוחו, מ"ט, דבר צוה לאלף דור זה המילה, שניתנה לאברהם שהי' דור הכ' לאדה"ר. וב' הדעות (אם לאלף דור קאי על משה או על אברהם) הם בהתאם לב' הדעות על הפסוק ⁵²⁴ אדם אחד מאלף מצאתי, דעה הא', שקאי על אברהם, ודעה הב', שקאי על משה ⁵²⁵ . ומבאר הצ"צ, שאלף הוא בחי' אצילות (וכמובן גם ממארז"ל13 ע"פ אדם אחד מאלף מצאתי, אלף בני אדם נכנסים למקרא כו' אחד מהם יוצא להוראה, וידוע ⁵²⁶ שמקרא בעשי' כו' והוראה באצילות). וזה מתאים לב' הפירושים, שהרי גם אברהם וגם משה היו נשמות דאצילות ⁵²⁷ . ועפ"ז מובן פירוש סיום הכתוב12 ואשה בכל אלה לא מצאתי, ששרה, אשה זו שרה13, לא מצאתי – למעלה מאצילות

260

(אלף) ⁵²⁸ . ואע"פ שענינה של שרה הוא להמשיך את עניני אברהם בעולם, בבי"ע [וכידוע ⁵²⁹ שאברהם הוא בחי' עלמא דאתכסיא (ולא רק כשנקרא אברם (ללא ה"א), שכל הנעלם מכל רעיון ⁵³⁰ , אלא אפילו כשנקרא אברהם (בה"א), אב המון גוים ⁵³¹ , הי' עדיין בהבדלה מהעולם), ושרה היא בחי' עלמא דאתגליא], מ"מ היתה שרה למעלה מאצילות (מדריגתו של אברהם), כי, היא הנותנת, שהכח להמשיך בחי' אצילות בעולמות בי"ע, ועד לעוה"ז, הוא דוקא מבחי' שלמעלה מאצילות ⁵³² . ועפ"ז יש לתווך ב' הפירושים הנ"ל בענין שני חיי שרה, שזה גופא שתוכל להיות הירידה לבי"ע (פירוש הא') בא מבחי' שלמעלה מאצילות (פירוש הב').

ד) והנה

ביאור הנ"ל מיוסד על מאמר של אדמו"ר האמצעי בתורת חיים ⁵³³ , שמפרש בענין שני חיי שרה ב' פירושים שלכאורה הם הפכיים, ומתווך אותם בעצמו ע"ד הנ"ל. דהנה, מבואר שם שענין שני חיי שרה הוא מדריגה נעלית יותר ממאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים, כי, מאה שנה וגו' קאי על ע"ס הגנוזות, שהם נעלים יותר מע"ס הגלויות, וכמאמר הזהר כולהו לעילא. וענין שני חיי שרה הוא למעלה גם מע"ס הגנוזות. ולכן נאמר שני חיי שרה סתם, ולא נזכר מספר, כיון שזוהי בחי' שלמעלה מגדר מספר, ולפני אחד מה אתה סופר ⁵³⁴ . וב' ענינים אלו (מאה שנה וגו', ושני חיי שרה) הם בזמנים שונים. המעלה דמאה שנה גו' שיש בשרה, הרי זה עכשיו, והיינו, שע"י הבירורים שמבררת המלכות (בחי' שרה) נעשה התעוררות ההמשכה עד מבחי' ע"ס הגנוזות. והמעלה דשני חיי שרה סתם תהי' אחר תשלום הבירורים, לעתיד לבוא. ועפ"ז מבאר מה שמצינו ששרה היתה למעלה מאברהם, כמ"ש ⁵³⁵ כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה, וכמארז"ל ⁵³⁶ אברהם קא גאני בכנפה דשרה וקא מעיינא לי' ברישי', שזהו מצד בחי' שרה לאחר הבירור. ואח"כ מבאר מארז"ל הנ"ל, דקאי על ענין הבירורים בזמן הגלות. ומוסיף במוסגר, שאין זה סתירה למשנת"ל שמעלת שרה על אברהם היא בעוה"ב, כי, בפנימיות, הנה גם

261

בזמן הגלות יש במלכות המעלה שתהי' בה לעתיד בגילוי. ומביא על זה מארז"ל ע"פ ⁵³⁷ ודמה לך לצבי, מה צבי זה בשעה שהוא ישן עינו אחת פתוחה כו', שגם בזמן הגלות (הנקרא שינה, גאני) יש בפנימיות כל העילויים שיהיו לעתיד (ע"כ המבואר בתו"ח בנוגע לעניננו).

ועפ"ז

יובן יותר תיווך ב' הפירושים במאמרי אדנ"ע, שלא זו בלבד שירידת המלכות לבי"ע (לברר ניצוצות, כידוע שענין הבירורים הוא בבי"ע דוקא, שהרי באצילות לא יגורך רע ⁵³⁸ ) היא מצד הנתינת כח מבחי' שלמעלה מאצילות (כנ"ל ס"ב), אלא עוד זאת, שע"י הבירורים באים למדריגה שלמעלה מאצילות, ויתירה מזה, שהעילוי שנעשה ע"י הבירורים, אף שיבוא בגילוי רק לעת"ל, הנה בפנימיות ישנו גם עכשיו.

ה) ועפ"ז

יש לבאר מ"ש שני חיי שרה, שכולל כל השנים יחד, ואינו מחלקם בסוגים שונים (כמו שמחלקם בתחילת הפסוק לג' סוגים, מאה, עשרים ושבע), כיון שזהו"ע שאין בו התחלקות. והענין בזה, שלפי הפירוש שקאי על למעלה מאצילות, ועד למעלה אפילו מע"ס הגנוזות, הנה העדר ההתחלקות הוא בגלל שזהו"ע שלמעלה מגדר ציור. ולפי הפירוש שקאי על בי"ע, הנה העדר ההתחלקות הוא מצד זה שאף א' מהם אין בו גילוי אור. והיינו, שדוקא בבחי' הגילויים יש ענין של התחלקות, אור נעלה יותר או אור שהוא במדריגה תחתונה יותר, משא"כ כאשר נמצאים בתנועה של ירידה, ונשאר רק הפועל ממש, אזי (הן מצד הירידה, והן מצד שדוקא זה קשור עם העצם שלמעלה מהתחלקות) אין ענין של התחלקות. וכן הוא בעבודת האדם, שבעבודה שמצד כחות פנימיים, שכל ומדות, יש התחלקות, משא"כ בקבלת עול (הן מצד זה שבקב"ע אין גילויים, והן מצד זה שקב"ע קשור עם עצם הנשמה) אין התחלקות.

ובפרטיות

יותר, הנה בענין מאה שנה גו' יש התחלקות, שלכן נחלקים לג' סוגים שונים, אלא שמצד ענין ההתכללות שבספירות ה"ה כלולים זמ"ז, אבל אין זה ענין של אחדות, אלא ג' ענינים שכלולים זה מזה. משא"כ שני חיי שרה הו"ע שמלכתחילה אין בו התחלקות. ועפ"ז יובן שבמאה שנה וגו' מפרש רש"י בת ק' כבת כ' ובת כ' כבת ז',

262

ובשני חיי שרה מפרש כולן שוין לטובה. והענין בזה, שמאה שנה וגו' אינם שוין, שהרי הם ג' ענינים שונים, אלא שמצד ענין ההתכללות ה"ה בדומה זה לזה, שזהו בת ק' כבת כ' ובת כ' כבת ז', כ בת דייקא, בכ"ף הדמיון. משא"כ שני חיי שרה, כולן שוין, שאין בהם התחלקות ⁵³⁹ .

______  ______