ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק גהלכות פסח:תצ סדר תפלת יום שני ותפלת חולו של מועד ובו י"ח סעיפים:ו

ו

ו לא תקנו חכמים לקרות ההלל^לא אלא בשני ימים טובים הראשונים של פסח^לב אבל לא בחולו של מועד וימים טובים האחרונים שאינן דומים לחולו של מועד של סוכות שתקנו לקרות בו בכל יום^לג לפי שכל יום הוא חלוק בקרבנותיו מיום חבירו ומיום טוב הראשון^לד והרי כל יום הוא כמועד בפני עצמו^לה מה שאין כן בפסח שקרבנות כל הימים הן שוין לקרבנות יום טוב הראשון^לו לפיכך כולן טפלים ליום טוב הראשון^לז ואין שום אחד מהן כמועד בפני עצמו ולא תקנו לקרות ההלל אלא בפרקים^לח דהיינו במועדים שהן באין מזמן לזמן ובהתחלת המועד הוא שתקנו לקרותו:

הערות

לא. ראה לעיל סי' תפח ס"ב.
לב. רבי יוחנן תענית כח, ב. ערכין י, סוע"ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ג ה"ז. וכ"ה בסידור (סדר הלל).
לג. תענית וערכין ורמב"ם שם. וראה גם לקמן סי' תרמד.
לד. ערכין י, רע"ב.
לה. רש"י תענית שם ד"ה יחיד. תוס' תענית שם ד"ה ויום טוב. וראה גם לקמן סט"ז. סי' תרמד.
לו. ערכין שם. רש"י ותוס' שם. וראה גם לקמן שם.
לז. אולי הוא ע"פ לשון הגמרא יומא ב, סוע"ב "טפל דידיה", אלא ששם קאי גם לענין סוכות ואפילו שמיני עצרת (לקו"ש חל"ז ע' 14 הערה 7).
לח. ראה פסחים קיז, א: נביאים שביניהן תקנו להן לישראל שיהיו אומרים אותו על כל פרק ופרק.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 10 עמודים.