ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק דהלכות יום טובתקז דיני אפייה ביום טוב ובו כ"א סעיפים:ג

ג

ג אף על פי שעצים שנשרו מן האילן ביום טוב אסור להסיקן^טו ביום טוב כמו שנתבאר בסי' תק"א^טז מכל מקום אם נפלו לתוך התנור^יז או שהניחם שם <(ב)> נכרי שלא מדעת הישראל אם יש בתנור עצים אחרים של היתר^יח אף על פי שעצי האיסור הם הרבה מהם מותר להוסיף ולהניח עוד עצים של היתר בתוך התנור כדי לבטל עצי האיסור ברוב^יט עצי היתר ואח"כ מסיקן רק שיזהר מליגע בעצי האיסור קודם שיבטל ברוב^כ.

ואף על פי שאסור לבטל איסור בידים וגם הוא דבר שיש לו מתירין^כא שהרי לאחר יום טוב הן מותרים בלא ביטול^כב וכל דבר שיש לו מתירין אפילו באלף אינו בטל^כג מכל מקום כיון שאיסורן אינו אלא מדברי סופרים^כד <(ג)> וגם^כה אינו נהנה מהם עד אחר שנשרפו^כו שאז אופה את הפת^כז ואז אין האיסור בעין^כח לכך הקילו חכמים לבטלן^כט אע"פ שהוא דבר שיש לו מתירין.

ומכל מקום מותר ליהנות מהן אפילו בשעת ביעורן כגון לבשל קדרה כנגדן אע"פ שעדיין האיסור הוא בעין^ל מכל מקום כיון שבישול התבשיל אינו עיקר הנאתו אלא אכילתו היא עיקר הנאתו^לא ובשעת אכילתו אינו נהנה אלא מחום האש^לב של איסור שבתבשיל וחום זה שבתבשיל הוא מופרד ומובדל כבר מן גוף האש של איסור הרי אינו נהנה כלל מגוף האיסור שהוא בעין:

הערות

טו. טור ושו"ע ס"ב.
טז. סעיף י.
יז. רב מתנה ב גמרא ד, ב. טור ושו"ע שם.
יח. ר"ן (ב, סוע"א) בשם איכא מ"ד. מ"א סק"א. שו"ע יו"ד סי' צט ס"ו.
יט. אפילו אינו חד בתרי (ש"ך יו"ד סי' קט ס"ק ו). וכדלעיל סי' תמב סי"ד וש"נ.
כ. גמרא שם (והא קא מהפך באיסורא). טור ושו"ע שם. וראה קו"א ס"ק ג, שאחרי הביטול ברוב יכול ליגע, אף לפני שנשרף.
כא. גמרא שם. ט"ז ס"ק ב (אע"ג דאין מבטלין איסור לכתחלה). מ"א ס"ק ג (אע"ג שדבר שיש לו מתירין אינו בטל).
כב. ואם יש להם היתר רק ע"י ביטול, ראה לעיל סי' תמז סי"ח (במוסגר).
כג. גמרא ג, ב. וראה גם לעיל סי' תמה ס"ח.
כד. גמרא ד, ב (לענין אין מבטלין איסור לכתחלה). טור ויש"ש פ"א סי' ז (אף לענין דבר שיש לו מתירין שלא התירו אלא באיסור דרבנן, וכדלקמן ס"ו). ט"ז סק"ב.
כה. רא"ש פ"א סי' ב (שאף לענין אין מבטלין איסור לכתחלה לא התירו אלא כשנשרף כו'). טור סי' תרעז בשם מהר"ם מרוטנבורג. שו"ע שם ס"ד בשם יש מי שאומר (שבלעדי טעם הב' אסור). טור ורמ"א יו"ד סי' צט ס"ו. ש"ך שם ס"ק יז וס"ק יט. לבוש ס"ב. וראה גם קו"א ס"ק ב-ג.
כו. גמרא שם (הכא מקלי קלי איסורא). טור סי' תרעז בשם מהר"ם מרוטנבורג (שאין נהנה מהן עד אחר ביעורן; משא"כ בנר). לבוש שם. ט"ז סק"ב, וביו"ד סי' צט ס"ק יב.
כז. מ"א ס"ק ג.
כח. רש"י סוכה מ, א ד"ה יצאו, וב"ק קא, ב ד"ה יצאו (משנעשו גחלים אופין בהן). ט"ז שם.
כט. אף כשהוא עדיין בעין (ואח"כ אף לטלטלן). ונתבאר בקו"א ס"ק ג.
ל. אף שלענין איסורי הנאה קיי"ל (יו"ד סי' קמב ס"ד. וראה גם לעיל סי' תמה ס"ט-י) שאם בישל ואבוקה כנגדו נחשב האיסור בעין ואסור בהנאה (כרבי פסחים כז, סע"א). מ"מ לומדים דין מקלי קלי מדין שביעית שמותר כשהנאתן אחר ביעורן. ונתבאר בקו"א ס"ק ד.
לא. ריטב"א פ"ג דסוכה מ, א ד"ה ופרקינן (שלכן נקרא הנאתן אחר ביעורן).
לב. מ"א שם (להתיר מטעם זה אף להתחמם כנגדן; אלא שאח"כ מסיק להתיר להתחמם מהטעם דלקמן ס"ד).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 16 עמודים.