ד
ד וכן <(ד)> מותר להתחמם כנגדןלג ולהשתמש לאורןלד אף על פי שהוא נהנה מגוף האיסור שהוא בעין לפי שעצים שנתלשו ביום טוב דינם כעצי מוקצה שמותר להנות מהם הנאה הבאה מאליהלה שאינו עושה מעשה בגוף המוקצה בהנאתו ממנה כמ"ש בסי' תק"טלו ע"ש ואינו אסור אלא להסיקן שעושה מעשה בגוף המוקצה ועצים הללו שנפלו לתוך התנור כיון שבשעה שרוצה להסיק אינן עומדין להנאת חימום כנגדן ולהשתמש לאורן שהנאה זו היא מגוף האיסור שהוא בעין אלא כבר הן עומדין להנאת אפייה ובישול שהנאה זו היא לאחר שהאיסור אינו בעיןלז לפיכך הן בטלים ברוב אע"פ שעכשיו בשעת הסקה עדיין האיסור בעין מכל מקום כיון שעיקר הנאתן שלכך הן עומדים ולכך הוא מסיקןלח אינה באה לו אלא עד לאחר שהאיסור אינו בעין לא החמירו חכמים כל כך באיסור מוקצה שאין לו עיקר מן התורהלט וגם עיקר הנאתו אינו נהנה ממנו בשעה שהאיסור הוא בעין:
הערות
- לג. אף שמבואר בב"ק קא, ב שזה נקרא איסור בעין (אף לענין שביעית) - לפירוש הר"ח בתוס' שם ד"ה והאיכא.
- לד. שזה נקרא שם איסור בעין – אף לפרש"י שם ד"ה והא איכא.
- לה. מ"א סוף סק"ג. ונתבאר בקו"א ס"ק ד (שאף בגזירה שמא יתלוש לא אסרו הנאה הבאה מאליה).
- לו. סעיף טז.
- לז. ראה ב"ק שם (סתם עצים להסקה הן עומדין). ובתוס' שם (הלכך לענין שביעית אפילו להתחמם מותר). וכ"ה בריטב"א סוכה שם.
- לח. שלכן אינו דומה לנר שעשוי להנות ממנו כשהוא בעין (ראה טור ושו"ע סי' תרעז ס"ד. מ"א שם ס"ק יב).
- לט. ראה תוס' ד, ב ד"ה ותנן. פסחים ל, א ד"ה לשהינו.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 6 עמודים.