ו'כא
ו'כא
ב"ה, ג' ה' טבת, תרפ"ט
ריגא
ידידי וו"ח אי"א מוה"ר ישעי' 1149 שי'
שלום וברכה,
בשמחה וטוב לבב קראתי מכתבו המבשר ואומר כי ת"ל נוסד שיעור לימוד ברבים פ' חומש עם פרש"י, ואשר ת"ל המציא לו הקב"ה מסביר טוב האברך הנעלה מו"ה שלמה מאיר שי', ועוד בה שלשי' לטובה ולברכה אשר הראב"ד דמחנם הט' שי' קרב אל הענין ברגש הדרת קדש, והעולה על כולנה אשר נתעוררו אחב"י, ד' עליהם יחיו, ובאו בעזה"י כמה וכמה מנינים לביהמ"ד לשמוע.
אשמח במאד מאד מהארת אור השמחה שנעשה למעלה מעבודת ישראל למטה בנוסח האמור בקדושה וטוהר כתר יתנו לך (לעצמות א"ס ב"ה, אשר מזה מאיר בהוי' שבנשמה שהוא אלקינו כחינו וחיותנו 1150 , כאשר) עמך ישראל קבוצי מטה.
ידוע לכל כי תיבת עם 1151 מורה על אנשים שאינם בעלי ידיעה רחבה בתורה, והם הנקראים עם ישראל, דיא אידעשע פאָלג, והם עם הוי'.
דהנה תיבת עם 1152 פירושו לשון הסתר וכיסוי, הנקרא בלשון המדובר פערבאָרגין, וכמא' גחלים עוממות 1153 שזיק האש טמון בתוכם עמוק עמוק ועוד מעט ויכבה, וכן הוא לשון עם הוא כינוי לאנשים שאינם בעלי ידיעה בתורה ועסוקים בעסקיהם או במלאכתיהם וטרודים בפרנסתם מאד, והם יראי ד' ומאמינים בתורת ד' ומתפללים ומקיימים את המצות באמונה פשוטה, ומרוב עבודה והרגילות מתעמם האור אלקי. אמנם כאשר בחסדי אל עליון בהסביבה והעדה ההיא נמצא איש מעורר ודופק בלב ישראל לאמר, אחים לכו ובאו אל בית ד' ללמוד תורת ד', מתעורר הנקודה הפנימית ובאים לבית מדרש ולומדים בשיעור, אז מתנוצץ הזיק הטמון בלב כל איש ישראל ומתחיל להאיר.
כל בעל שכל נפלא לא יוכל בשום אופן להשיג בשכלו הרחב להבין ולהשיג עד כמה גדלה מעלתו של האיש אשר עזרהו השי"ת לעורר את לב אחב"י שי' לבוא ללמוד, והזכות הגדול של לימוד התורה ברבים, כאשר מתקבצים איזה קבוצה של שומעים דברי תורה, ובפרט תושב"כ אשר גם ההבטה באותיות הקדושים כמו שהם כתובים בספר תורה הוא דבר גדול ומביא תועלת להנשמה (כמבואר בד"ה וכל בניך דהאי שתא 1154 ).
אשרי שזכה לזה, ומצוה גוררת מצוה 1155 אשר יתן נפשו ולבו על זה להרבות חברים שיבאו ללמוד, ולהרבות תחנה ובקשה מכל איש ישראל בזה, ולדבר עם האבות אשר יביאו את בניהם האברכים והבחורים יחיו, ואם אפשר לייסד חברת תפארת בחורים 1156 הוא דבר גדול עד למאד, וזה כל האדם אשר ישקוד תמיד כל הימים לרבות את הלילות איך להאיר האור תורה המביאה לקיום המצות בפועל ממש.
בזה הנני לבקשו להגיד ברכה בשמי לכל לומדי השיעור יחיו, כי יעזר להם השי"ת איש איש במלאכתו ועסקו בפרנסה טובה, ולפרוש גיני בשלום הרה"ג הראב"ד שי' כי יעזרהו השי"ת בכל אשר לו בגו"ר, ויראה רוב טוב בעדתו הט' יברכם ד', ולהגיד ברכה בשמי להאברך הנעלה מו"ה שלמה מאיר שי' מגיד השיעור, כי יעזרהו השי"ת בכל מילי דמיטב מנפש ועד בשר.
הדו"ש ומברכו.
הערות
- 1149. מוה"ר ישעי': פריידליך, אפאצנע. אגרת נוספת אליו – לעיל 5974.
- 1150. אלקינו כחינו וחיותנו: ראה טוש"ע או"ח סוס"י ה. לקו"ת בלק עג, ג.
- 1151. ידוע . . תיבת עם: ראה גם לעיל ח"ב אגרת תכ.
- 1152. דהנה תיבת עם: ראה שער היחוד והאמונה רפ"ז.
- 1153. וכמא' גחלים עוממות: פסחים כז, א.
- 1154. וכל . . שתא: סה"מ תרפ"ט ע' 72.
- 1155. ומצוה גוררת מצוה: אבות פ"ד מ"ב.
- 1156. תפארת בחורים: ראה תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית פרק ט.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 9 עמודים.
- שולחן ערוך ג פסחים כז, סע"א
- שולחן ערוך (ד) פסחים כז, רע"ב
- שארית יהודה סימן לח פסחים כז, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום תעז דיני אכילת האפיקומן פסחים כז, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום תפה דין מי שנשבע שלא לאכול מצה פסחים כז, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום תפט סדר תפלת ליל שני של פסח וספירת העומר פסחים כז, ב
- לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח עם ביאור דברי שלום צפון פסחים כז, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום שסג דיני מבוי ולחי פסחים כז, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום תקז דיני אפייה ביום טוב פסחים כז, סע"א