ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כט תבא שיחה ב153

153

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

שיחה ב

1-6 לקוטי

א .אבן שנפגמה..."

בהלכות = בית הבחירה' אומר הרמב"ם: ,כל אבן שנפגמה כדי

שתחגור בה הציפורן כסכין של שחיטה הרי זו פסולה לכבש ולמזבח שנאמר? אבנים שלימות תבנה את מזבח ה'". ומסיים בהלכה זו: ,וכן אבני ההיכל והעזרות שלימות היו".

לאחר מכן כותב הרמב"ם!: אבני היכל ועזרות שנפגמו או שנגממו פסולין ואין להן פדיון... (ורק לאחר מכן הוא כותב את הדין של פגימה באבן לאחר שנבנתה במזבח, כפי שיוסבר להלן בסעיף ב').

בפשטות לומדים, שגם באבני היכל ועזרות שנפגמו, שיעור פגימתן הוא ,כדי שתחגור בה הציפורן", בדיוק כפי שנקבע בהלכה הקודמת לגבי אבן שנפגמה אשר פסולה לבנין הכבש והמזבח. והרמב"ם אינו מציין שיעור זה בהלכה זו, = מפני שהדברים באים בהמשך להלכה שלפניה, ואם כן, אין צורך לחזור ולציין את השיעור שוב.

אך יש מפרשים" שמדייקים באופן שונה: מכך שלגבי אבני ההיכל והעזרות מציין הרמב"ם רק ,שלימות

היו", ואינו מציין בהלכה שלאחר מכן את השיעור של חגירת הציפורן (ובתחילת דבריו כתב במפורש ששיעור הפגימה באבן (כדי שתחגור...) פוסלה רק לכבש ולמזבח) מוכח, שלגביהן אין קיים השיעור של חגירת הציפורן*.

ולכך מובאת הוכחה: לגבי אבני בית המקדש נאמר במפורש*, שהן סותתו על ידי השמיר - וב,תוספות"? מבואר, שעל ידי השמיר אין האבנים יכולות להיעשות חלקות לגמרי ללא פגימה אפילו ,כדי שתחגור בה הציפורן"*.

ב. שיעור הפגימה באבנים לאחר שנבנו - שונה

לאחר שתי הלכות אלו, ולאחר הדין של ,אבן שנגע בה הברזל

הערות

1. תבא גנ
1. פ"א הי"ד.
2. פרשתנו כז, \.
3. הלכה טו.
4. מים חיים (להפר"ח) על הרמב"ם כאן.
6. וממשיך (הפר"ח): ולא נתבאר בתלמוד כמה שיעור פגימתן ולפיכך לא הזכירו הרב.
6. גיטין סח, א"ב. סוטה מח, ב.
7. ד"ה וכמה - חולין יח, א (וש"נ) - הובא בכס"מ לרמב"ם הל' ביהב"ח כאן (וראה חידושים וביאורים מהיעב"ץ לרמב"ם שם פ"א הי"ג).
8. אמנם מתוס' שם בסופו (ובסוכה מט, א סד"ה שכל; זבחים נד, ב סד"ה אבנים) משמע, דגם באבני ביהמ"ק פסול בחגירת הצפורן - ראה שירי קרבן לירושלמי סוטה פ"ט הי"ג שהקשה על הפר"ח הנ"ל. וראה מנ"ח מצוה צה בתחלתה מש"כ בדעת הרמב"ם. אבל כדברי הפר"ח (במים חיים) כתב גם במהר"י קורקוס על הרמב"ם כאן (נדפס מכת"י ברמב"ם הוצאת שולזינגער נ.י. תש"ז, ובספר בפ"ע נ.י. תשל"ג).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 27 עמודים.