97
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
במפורש, ואי אפשר ללמוד עליהן זו מזו - ובלשון הגמרא ,וצריכא":
וכך בעניננו: בכל אחת משתי המחלוקות שהובאו לעיל יש חידוש:
בענין של ,בית המדרש", הרי מדובר על תלמיד ,שאין תוכו כברו", ואם כך חסרה בו בכלל ה,איכות" והמהות של ,תלמיד", כדברי חז"לוג ,כל תלמיד חכם שאין תוכו כברו אינו תלמיד חכם". לעומת זאת, בענין התפלה, הרי בתפלת הצבור ישנה לא רק מעלת הכמות, אלא גם מעלת האיכות, כי כאשר עשרה יהודים מתפללים יחדיו, הרי יש בתפלתו של כל אחד מהם בפני עצמו כחלק של הצבור מעלה? ואיכות מיוחדת לעומת תפלת היחיד. ורק זו בלבד, שאיכותה של תפלת שליח הצבור, שבה מתאחד כל הצבור כמציאות אחת של עדה קדושה, היא נעלה עוד יותר וביתר שאת.
ולכן, אילו היתה מופיעה שיטתו של רבן גמליאל רק בענין ,בית המדרש",
אלול שיחות 165
ניתן היה לחשוב, שדוקא שם הוא קובע שהאיכות מכריעה. ואילו בענין התפלה הוא מסכים ש,תפלת צבור עיקר", כי היא כוללת את שתי המעלות: איכות נעלה יותר (לעומת תפלת היחיד) וכן ריבוי כמות3.
לכן מופיעה שיטת רבן גמליאל במפורש גם בענין התפלה, כדי להבהיר, שגם במקרה זה כדאית ההמעטה בכמות למען איכות נעלה יותר.
ומצד שני, אילו היתה שיטת רבן גמליאל מופיעה רק בענין התפלה, הרי בנוסף לכך שניתן היה לומר שבענין בית המדרש מסכימים החכמים לשיטת רבן גמליאל לפי ההסבר שלעיל - הרי גם לשיטת רבן גמליאל אי אפשר היה להסיק משם שהוא סובר כך גם לגבי .בית המדרש". כי מהותו של בית המדרש היא התורה, אשר נקנית
אלא שצע"ק, דכי מפני שבקיאין הם יוגרע מתפלתם (שלא תהי' בה מעלת האיכות דתפלת הש"ץ)? ועושין זה (מתפללין בלחש) כדי שהש"ץ יוכל להסדיר תפלתו (ע"ד שאלת השואלים בתשובת הרמב"ם שם)?!
וי"ל דאף שכבר יצאו בתפלת לחש, מ"מ, כאשר מוסיפים על תפלתם ושומעים תפלת הש"ץ נתוספה בהם מעלת האיכות דתפלת הש"ץ (ע"ד ומעין שמצינו גבי כל תפלה, שרשאי אדם להתפלל תפלת נדבה אם מחדש בה דבר - ברכות כא, סע"א. טושו"ע (ודאדה"ז) או"ח סי' קז). ואכ"מ.
הערות
- 1. יומא עב, ב. וראה המשך הגמ' שם.
- 2. ע'ד ענין ה,צבור" בקרבן פסח (ראה ירושלמי פסחים רפ"ו: אף פסח קרבן ציבור), שהוא מצד זה ש,אתי בכנופיא" (יומא נא, א. פרש"י פסחים סו, סע"ב), ונשחט בגג') כתות = קהל (פסחים סד, אדב. ע"ש). אבל מכיון שכ"א מביא קרבן לעצמו אינו כקרבן ציבור ממש (ראה פיהמ"ש להרמב"ם בהקדמתו לסדר קדשים ,והמין הרביעי". וראה לקו"ש חי"ז ע' 436. ובארוכה - חי"ח [המתורגם] ע' 113 ואילך. ע' 122 ואילך).
- 3. ולהעיר מתשובות הרמב"ם (הנ"ל הערה 9) - שגם לר"ג התקנה היא באופן - שהבקיאים מתפללים בלחש ויוצאים י"ח בתפלתם זו.
מצוטט ב־1 עמודים
- שולחן ערוך ו לקו"ש חכ"ד ע' 97
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 19 עמודים.
- לקוטי שיחות 121 מאותו ספר יומא נא, ב ואילך
- לקוטי שיחות 137 מאותו ספר יומא נא, ב
- לקוטי שיחות 138 מאותו ספר יומא נא, ב
- לקוטי שיחות 139 מאותו ספר שם נא, ב
- לקוטי שיחות 142 מאותו ספר יומא נא, ב
- לקוטי שיחות 429 מאותו ספר יומא נא, א
- לקוטי שיחות 220 מאותו ספר יומא נא, א
- לקוטי שיחות 436 מאותו ספר יומא נא, א
- לקוטי שיחות 104 מאותו ספר יומא נא, א
- לקוטי שיחות 143 מאותו ספר יומא נא, ב
- לקוטי שיחות 137 מאותו ספר יומא נא, ב
- לקוטי שיחות 186 מאותו ספר יומא נא, ב ואילך
- תורת מנחם בס"ד. שיחת י"ג תמוז, ה'תשי"א יומא נא, ריש ע"ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול ה'תשי"ג. יומא נא, א
- תורת מנחם בס"ד. "הדרן" על מסכת מכות יומא נא, ב
- מאמרים מלוקטים בס"ד. מוצאי ש"פ משפטים, מבה"ח אדר ראשון – בחדרו – ה'תשל"ח יומא נא, ב
- תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ח יומא נא, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, ט"ז כסלו, ה'תשכ"ט יומא נא, א
- תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ט יומא נא, ריש ע"ב