142
מספיק שההבדלה (הקבועה51 בבית המקדש) תהי' רק ע"י מחיצה דכותל (כשאר ההבדלות בין ב' מקומות), אלא צ"ל מקום בפ"ע52 שהוא כעין "ממוצע" בין קודש וקודש הקדשים, ומקום זה הוא המבדיל ביניהם53.
[ויש לומר שבעיקר הרי זה נוגע להגברא: בכדי ליכנס לקודש הקדשים, מקום הכי מקודש "שאין נכנס שם אלא כהן גדול ביום הכפורים בשעת העבודה"54 (גם ממקום הקודש, שכל הכהנים נכנסים שם כל השנה), מתאים וצ"ל הפסק ועכבה לפני הכניסה55].
ו. ועפ"ז יש לומר, שהרמב"ם ס"ל, שגם בבית שני שלא עשו כותל, היו חייבים להניח אמה זו של מקום ה"דביר", שזהו אחד מגדרי "בית המקדש", שצ"ל מקום בפ"ע — רוחב אמה — בין קודש וקודש הקדשים. וענין זה מדוייק בלשון הרמב"ם בהלכה זו, שכתב "ולא בנו כותל בבית שני אלא עשו שתי פרוכות אחת מצד קדש הקדשים ואחת מצד הקדש וביניהן אמה כנגד עובי הכותל שהי' בראשון" — דלכאורה אריכות לשון הרמב"ם "כנגד עובי הכותל שהי' בראשון" מיותרת — אלא שבזה בא ללמדנו, שגדר של בית המקדש מחייב להניח אמה זו.
וזהו גם הטעם שלא עשו פרוכת אחת שעובי' אמה אלא (כלשון הרמב"ם) "עשו שתי פרוכות אחת מצד קדש הקדשים ואחת מצד הקדש וביניהן אמה כנגד עובי הכותל" — כי מטרת עשיית הפרוכות לא היתה (רק) לשם עשיית מחיצה והבדלה בין הקודש וקודש הקדשים, אלא לשם עשיית מקום ה"דביר"56. וזהו שעשו שתי פרוכות מב' הצדדים, שעי"ז
הערות
- 51. כי אף שגם במשכן חלוקה הקדושה דקה"ק אהל מועד כו', הרי כיון שהמשכן אין קדושתו קדושת עולם, ולא הי' בו "שום קביעות מקום" כבביהמ"ק שהקדושה שבו באופן של קביעות (כנ"ל בפנים), "קדושתו קדושת עולם" ו"קדושת מקום" (ראה שבועות טז, ב. תוד"ה או אידי שם (דברי רבינו חיים הכהן). מהרש"א שם טו, א ד"ה אבל בימי שלמה. ועוד), לכן אין הקדושה של מקום קה"ק באופן של הבדלה כ"כ בהמשכן כמו בביהמ"ק, שרק בו היו זקוקים להבדלה קבועה ע"י הפסק והבדלה קבועה במקום. וראה בארוכה לקו"ש חכ"ט ע' 73 ואילך. חידושים וביאורים שם (סט"ז).
- 52. אף שמצד קדושתו אינו קדושה בפ"ע אלא או כקדושת קודש או קה"ק, אבל ה"ז חולק מקום לעצמו, ועד שנתייחד למקום בפ"ע, שלפועל אינו מקום עבודה, לא דהיכל ולא דקה"ק. וראה ת"י יומא הנ"ל (הערה 13). גבורת ארי יומא שם (במילואים) ד"ה ומסתפקא. וראה לקמן ס"ח.
- 53. בלקו"ש שבהערה 51 מבואר, שכיון שקה"ק היא נעלית שלא בערך לשאר חלקי המקדש, לכן אף שבשאר חלקי המקדש כל מקום גבוה ממקום שני, לפי החילוקים שבקדושה שהיא נעלה הימנו, אבל בקה"ק כיון שהבדלתו היא לגמרי, לכן אינו שייך שיתבטא בעלי' דגובה מקום גשמי. ע"ש בארוכה. אבל אין מזה סתירה להמבואר בפנים, כי פשיטא דשאני הבדלות הקדושה כפי דשייך למקום דקה"ק, שבזה אפ"ל שקדושתו הנבדלת אינה יכולה להתבטא בגובה דמקום גשמי, להמדובר בפנים בענין ההבדלה וכו' בערך דקה"ק המחייב הבדלת מקום לפני קה"ק ולפני הכניסה בו. וד"ל.
- 54. כלים שם מ"ט. רמב"ם שם הכ"ב.
- 55. ועפ"ז יש להוסיף ביאור ויומתק אופן הכניסה לקה"ק בבית שני ע"י הילוך במקום האמה בין ב' פרוכות כל הרוחב מדרום לצפון (משנה יומא (נב, ב)) שמודגש ביותר ההפסק וההעכבה לפני הכניסה.
- 56. ולכאורה י"ל שזהו דיוק לשון התוספתא יומא שם "(עד שמגיע לבין שתי הפרוכת המבדילות בין הקדש ובין קודש הקדשים וביניהן אמה) זה מקום הדביר שעשה שלמה", שמוסיף בזה על לשון המשנה (יומא נא, ב) — והיינו לומר דהוי מקום בפ"ע גם במקדש שני.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 12 עמודים.
- לקוטי שיחות 124 מאותו ספר שבועות דף ט"ז
- לקוטי שיחות 121 מאותו ספר יומא נא, ב ואילך
- לקוטי שיחות 137 מאותו ספר יומא נא, ב
- לקוטי שיחות 138 מאותו ספר יומא נא, ב
- לקוטי שיחות 139 מאותו ספר שם נא, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת י"ג תמוז, ה'תשי"א יומא נא, ריש ע"ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול ה'תשי"ג. יומא נא, א
- תורת מנחם בס"ד. "הדרן" על מסכת מכות יומא נא, ב
- מאמרים מלוקטים בס"ד. מוצאי ש"פ משפטים, מבה"ח אדר ראשון – בחדרו – ה'תשל"ח יומא נא, ב
- תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ח יומא נא, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, ט"ז כסלו, ה'תשכ"ט יומא נא, א
- תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ט יומא נא, ריש ע"ב