121

ונמצא, שבבית שני הרי הדרישה ("דרוש ומוצא") של פרטי הבנין היתה יותר מבבית הא' (וי"ל דשם הי' ה"דרוש ומוצא" רק בנוגע למקומו, משא"כ בבית שני) שהוצרכו לדרוש וכו' בנוגע לפרטי הבנין וצורתו⁵³.

וכיון שענין הקביעות במקדש תלוי במעשה ופעולת בנ"י, "ועשו לי מקדש", באופן של עבודה ויגיעה כנ"ל, שזה הי' בבית שני יותר מבית ראשון, לכן גם "גדול יהי' כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון"⁵⁴ שהי' גדול בבנין ובשנים⁵⁵, קביעות יותר מבית הראשון.

ועפ"ז מובן זה שה"סימן לבנים" על ג' בתי המקדש הוא במעשה יצחק דוקא (אף שחפירת בארות היתה לפנ"ז על ידי אברהם, וכמפורש בהכתובים, וכלשון הרמב"ן "הוא ואביו עשו אותם בשוה") — כי עיקר ענין העשי' והיגיעה והעבודה הוא חידושו וענינו של יצחק דוקא, כידוע⁵⁶ שענינם של ג' האבות הם ג' העמודים דתורה עבודה וגמ"ח, אברהם מדתו מדת החסד, יצחק — עבודה, ויעקב — תורה, וחסד ותורה הם (בכלל) השפעה מלמעלה, ועבודה היא העלאת והתקרבות האדם לקדושה.

וי"ל שמטעם זה (כמבואר ברז"ל) הבית הא' הוא כנגד אברהם והבית הב' כנגד יצחק⁵⁷, כי עיקר הענין ד"ועשו", עשיית ועבודת האדם, הי' בבית השני⁵⁸ דוקא⁵⁹.

ז. אמנם צריך להבין:

איך מתאים משנת"ל, שעיקר ענין הקביעות שבמקדש קשור ותלוי ב"ועשו לי מקדש", מעשה ופעולת האדם דוקא — עם המבואר ברמב"ן שם, שבאר הג' שלא רבו עלי' היא נגד ביהמ"ק השלישי, שרק עליו נאמר "ורחבה ונסבה", שיהי' קיים בקיום נצחי (שזוהי אמיתית ושלימות ענין ה"קביעות") — והרי הנצחיות של ביהמ"ק הג' היא לפי שהוא (בלשון הזהר⁶⁰) "בניינא דקוב"ה", וכמבואר בבחיי כאן: ומה שהזכיר את ה' בבאר השלישי ולא עשה כן בשתים הראשונות, יתכן לומר טעם מפני שהראשונים היו בנין בשר ודם על ידי שלמה וכורש אבל השלישי יהי' מעשה ה' ובנין שמים ולא ישלוט בו חורבן לכך הזכיר בו הש"י.

והיינו, שביהמ"ק הא' והב', שהם "בנין בשר ודם" ("בניינא דבר נש") אין בהם ענין הנצחיות, ודוקא ביהמ"ק הג' שלא יהי' "בנין בשר ודם" יהי' בו ענין הקביעות והנצחיות בשלימות.