ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יט דברים שיחה ה34

34

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

58 לקוטי לחיתוך פירות מבושלים וחריפים'*, והוא בלע בישולי נכרים**.

לפי זה מובנת הדעה של ,איכא דאמרי", שהמלך שבור אמר ,אידכר מאי עבדת באורתא":

כאמור, הטעם לאיסור בישולי נכרים הוא ,משום חתנות" ,,בנותיהן". וכיון שבאטי היה מותר ב,בנותיהן", לדעת התוספות, הרי לא חל עליו איסור בישולי נכרים, שנובע מאיסור בנותיהן'*.

אמנם, כאמור לעיל, איסור בישולי נכרים נעשה ,כמו עצם האיסור", ולכן הוא נשאר בעינו גם כאשר הטעם מתבטל, הרי לא כך בעניננו, כי -

בנוסף לכך, שהכלל של ,,נעשה כמו עצם האיסור" קיים רק כאשר דנים אודות חפ מסויים, שכבר חל עליו ,שם פסול", הרי הוא נשאר אסור ,,בכל ענין". אבל במקרים שבהם לפי ההגיון אין האיסור חל מלכתחילה, כיון שטעם האיסור אינו קשור לענין זה מעיקר

דברים ה

הדין* אין הדבר כך. כפי שרואים בעניננו, שישנם מקרים רבים שבהם אין קיים איסור בישולי נכרים כיון שמלכתחילה לא קשורה לכאן בכלל הגזירה ,,משום חתנות"':.

ובנוסף לכך, קיום האיסור גם כאשר הטעם מתבטל הוא רק כאשר אין חשש שבישולי הנכרים יובילו לאיסור חתנות, אבל עצם איסור חתנות קיים במקרים כאלו. אך לא כן בעניננו, לגבי באטי, הרי לא חל איסור חתנות מלכתחילה, ואין כלל מקום לומר שיחול איסור בישולי נכרים משום שהוא עלול להביא לידי חתנות.

ובדומה לכך ניתן להסביר את תשובתו של המלך שבור ,אידכר מאי עבדת באורתא" לפי שיטת רש"י, שבאטי היה אסור בנכרית, למרות היותו ,עבד קצת": כיון שאיסור בישולי נכרים הוא רק כדי להימנע מ,,בנותיהן", לכן סבר, שאין כלל טעם והכרח למנוע מבאטי את הסייג לאיסור - ,,בנותיהן" - בעוד אשר הוא לא נזהר באיסור עצמו.

הערות

1. אוסרים מה שנתבשל בהם (כשיש רוב בתבשיל) - ש"ך יו"ד סקי"ג סקכ"א - דמנ"ל שבכדי נטילה דמקום החתיכה דהאתרוג יש בו רוב לגבי הבלוע שבסכין. וראה לקמן הערה 39.
4. כולל - פירות שאינם נאכלים כמו שהם חי.
34. וצ"ע שעכצ"ל שהאתרוג עצמו לא ה" אסור משום בישולי נכרים (אף שאינו נאכל כמו שהוא חי) - כדמוכח מזה שרב יהודה אכל האתרוג - היינו שנתבשל ע"י ישראל!
5. אף שלא הותר לו דרך חתנות שהוא איסור מה"ת (ע"ז לו, ב) רק שלא גזרו עליו משום נשג"ז (נשג"א) - תוס' נדה שם (וראה מהרי"ט הנ"ל) = מ"מ, אם הותר לו בנותיהן (דרך זנות עכ"פ), כש"כ שאין לאסור לו בישולי נכרים.
6. ראה לדוגמא - שו"ע יו"ד ר"ס קטז ובפר"ח* (ועוד) שם, וש"נ. וראה אנציקלופדי' תלמודית ע' דבר שבמנין צריך מנין כו' (ע' תשא ואילך) וש"נ.
7. ראה אנציקלופדי' תלמודית ע' בשולי גוים (ע' תרנח ואילך. ע' תרסו. וש".
7. *) ע"פ הדוגמא שהביא בפר"ח שם מריש ע"ז דלפני אידיהן של עכו"ם ג' ימים אסור לשאת ולתת עמהם ומ"מ רב יהודה שדר לי' קורבנא כו" ידענא בי" דלא פלח כו" (ע"ז סד, סע"ב ואילך. הובא בתוד"ה אסור בריש המס') - יש לקשר סיום המס' לתחלתה, שבשניהם מודגש דבמקום שלא שייך טעם האיסור לא גזרינך

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 19 עמודים.