136
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
וגם כאשר ,אין ידינו תקיפה"**. ואילו לגבי גר תושב פוסק הרמב"ם'* ש,אין מקבלין גר תושב אלא בזמן שהיובל נוהג"?:.
וההבדל בין שני דינים אלו - ,צוה... לכוף... לקבל מצוות שנצטוו בני נח", לבין ,גר תושב" - הוא: הציווי ש,,צוה משה רבינו מפי הגבורה לכוף את כל באי העולם לקבל מצות שנצטוו בני נח" הוא: (א) ציווי כללי,
ואין מקיימין עבד כזה אלא בזמן שהיובל נוהג" כלשונו בהל' איסו"ב פי"ד סה"ט. אלא שבזה בא רק לפרש הדין בנוגע לגר תושב (אבל לא בנוגע לעבד זה שהוא רק ,כגר תושב"). משא"כ בהלי איסו"ב שם הרי כתב ,אלא יהי' גר תושב מותר לקיימו בעבודתו כשהוא גר תושב" (והיינו שאיירי שם ב,גר תושב" ממש"**), ולכן כותב. ,אין מקיימין עבד כזה (שהוא גר תושב) אלא בזמן שהיובל נוהג". ועצ"ע.
0) וכן מוכח בתויו"ט אבות פ"ג מי"ד דמפרש מאמר רע"ק במשנה שם ,חביב אדם שנברא בצלם" ד(גם) לב"נ נאמר - עפמש"כ הרמב"ם בהל' מלכים. ע"ש.
1) הל' מילה שם. ובשאר מקומות שבהערה 3.
2) משא"כ לדעת הראב"ד (הל'. ע"ז והלי איסו"ב שם) שבנוגע לכמה דנים מקבלין אותו. ולהעיר מכס"מ הל' ע"ז שם שלדעת הרמב"ם ,נראה לומר דאה"נ שאם מעצמו קבל עליו שבע מצות שאין מונעים אותו מישיבת הארץ ולא בא לומר אלא שאין ב"ד מקבלין אותו". אבל ראה מנ"ח מצוה צד.
יתרו ג שיחות 19
לגבי ,בל באי העולם". (ב) זהו דין בדיניהם של ישראל, שחובתם לכפות על בני נח לקבל את המצוות שנצטוו בני נח. (ג) חובתם של ישראל להשפיע על קיום המצוות על ידי בני נח אינה תלויה באופן קבלתן מצד בני נח - אין הם חייבים לקבל זאת על עצמם לפני שלשה חברים*, בית דין של ישראל*.
הערות
- 1. **) והטעם לשינוי הלשונות ברמב"ם י"ל כי בהל' איסו"ב הרי זה כהמשך לדיני גירות (וגר תושב) - כדלקמן בפנים סוס"ו והערה 52. משא"כ בהל' מילה והל' שבת שם, שהמדובר בחיובי האדם בעבדו כר'.
- 3. ולכאורה כ"ה בנוגע לחסידי אוה"ע שכתב הרמב"ם שם הי"א ,כל המקבל שבע מצות ונזהר לעשותן הרי זה מחסידי אוה"ע ויש לו חלק לעוה"ב", שמלשון הרמב"ם משמע שכל ב"נ יכול להיות מחסידי אוה"ע כשמקבל שבע מצות (גם שלא בפני שלשה חברים) ונזהר לעשותן (בפועל)*. וכדמוכח מסיום לשונו ,אבל אם עשאן מפני הכרע הדעת אין זה גר תושב ואינו מחסידי אומות העולם", דאת"ל דהוא רק דין בגר תושב, מאי ,אינו מחסידי אוה"ע".
- 4. ועפ"ז יש לבאר דעת ר"מ (ע"ז סד, ב) דכל שקיבל עליו בפני ג' חברים שלא לעבוד ע"ז הוא גר תושב דהיינו (ראה שם תוד"ה איזהו) שמצווין להחיותו - דלכאורה, באם עבר על שאר המצות הרי הוא חייב מיתה (וכקושיית התוס' שם)* - דיש לומר, דהברייתא שם איירי במקיים כל ז' מצות, אלא שאעפ"כ אין מצווין להחיותו** עד שיהי" גר תושב, שזה נעשה ע"י קבלה בפני ג' חברים דוקא: לדעת חכמים - כל ז' המצות,
- 4. *) אבל ראה שו"ת ושב הכהן שם.
- 5. *) בתוס' שם מתרץ: דכל זמן שלא דנוהו ב"ד אינו חייב מיתה. אבל ראה צפע"נ להל' מילה שם, דלדעת הרמב"ם (ועוד ראשונים) ,לא בעי דין".
- 6. **) היינו בעשי', שמושיבין אותו בינינו ודואגים להחיותו (עד ש,נוהגין עם גרי תושב בדרך ארץ וגמילת חסדים כישראל" - רמב"ם הל' מלכים פ"י הי"ב). משא"כ מה שמצוה להחיות סתם בנ שמקיים שבע מצות אינו באופן כזה (ראה רמב"ם שם ה"י).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 6 עמודים.