ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יח פנחס - י"ב-י"ג תמוז שיחה א319

319

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

הקנאות שלו, כי לפני ש,קפצה עליו רוח הקודש", הוא ידע שהמעשה הוא ,שלא ברצון חכמים", כלומר, שלפי דעת חכמי התורה אין מקום להתנהגותו':, ואם כך היתה קנאותו מסירות נפש לא של הגוף בלבד5, אלא גם מצד הנשמהא, כי זהו מעשה שאינו ברצון חכמי התורה עד כדי כך ש,ביקשו לנדותו" -

3) שהרי מסתבר לומר שכשם שידע ושמע ההלכה דקנאין פוגעין בו (ראה ירושלמי שם ,ונזכר להלכה". ובבבלי ,לא כך למדתני". ובפרש"י ס"פ בלק (כה, 1 ,מקובלני ממך"), כן למד וידע את פרטי הדין, אין מורין כן, שלא ברצון חכמים, דהרי ,כל המצות שניתנו לו למשה בסיני בפירושן ניתנו" (הקדמת הרמב"ם לספר היד). ולהעיר ד,דבר זה (דקנאין פוגעין בו\ הלכה למשה מסיני הוא" (רמב"ם הל' איסורי ביאה שם ה"ד. וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ח ע' 154 הערה 02

4) בפנ"מ לירושלמי שם מפרש ,שלא ברצון חכמים" היינו שלא ישאל רצון חכמים שאם בא לימלך אין מורין לו כן, והיינו דמפרש הירושלמי כהבבלי ד,אין מורין לו" (וראה מראה פנים שם).

אבל ביפה מראה שם מפרש כפשוטו דקנאים הפוגעים בבועל ארמית אין רוח חכמים נוחה מהם. וכן בקרבן העדה שם: עושה שלא ברצון חכמים. וראה בארוכה ראש דוד להחיד"א פרשתנו (קכז, ב ואילך). וראה מגדל עוז לרמב"ם איסו"ב שם. צפע"נ לרמב"ם שם. ועוד.

5 ראה תיב"ע בלק כה, ח. ספרי ותנחומא ס"פ בלק - דניצל בדרך נס.

6) להעיר מכמה סיפורים ע"ד הבעש"ט ותלמידיו ותלמידי הה"מ, שמסנ"פ שלהם הי' עד לאופן שהפקירו את עוה"ב שלהם בשביל טובת יהודי. וידוע הסיפור מאדה"ז אודות ביכל חסידות שנשרף שהי' כתוב עליו בכי"ק אדה"ז בחרם בזה ובבא, ולאחרי שנשרף, בקש רבינו הזקן אם מישהו עיין בו, ועל שאלת אדמהא"מ הרי כתבת בחרם בזה ובבא ענה לו אדה"ז ,איפה המסנ"פ על חסידות?!".

פינחס - יבזיג תמוז שיחות 7

אך למרות כל זאת, כאשר ראה פינחס שוהו מצב של ,וישב ישראל בשטים""? - ,(אין אדם עובר עבירה אלא אם כן) נכנס בו רוח שטות"*, ופרצה מגיפה בישראל, הרי במה נחשבת אצלו מסירות הגוף והנפש גם יחד, אם רק ביכלתו להביא לידי ,השיב את חמתי מעל בני ישראל"

ד. בפרשת פ'נחס מתגלית מסירות הנפש שמעל לתורה

דרך זו של ,,קנאו את קנאתי" באופן של מסירות נפש נובעת מעצם הנפש של היהודי, שנעלית במקורה מן התורה**, ולכן גם מסירות נפש זו היא למעלה מההגבלות של התורה\. ולכן גם השכר על כך הוא: ,והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם", וזאת מעל להגבלות התורה, שהרי לפי התורה עוברת הכהונה בירושה מהאב לילדיו, וכיון שפינחס עצמו עדיין לא היה כהן?:, לא היתה הכהונה יכולה לעבור ,לזרעו אחריו...". אך כיון ש"קנא לאלקיו"?, קנאותו היתה

הערות

7. בלק כה, א.
8. סוטה ג, א.
9. ראה סנהדרין שם: מאי ראה כו' ראה שבא מלאך והשחית בעם.
0. ראה סה"מ תרנ"ט ע' יג. ועוד. לעיל ע' 8
1. נוסף ע"ז שכללות ענין המסנ"פ הוא למעלה מהתורה (ראה סה"מ תרנ"ט שם. סה"מ תש"ט ע' 1 וראה הערה שם. לקו"ש [המתורגם] ח"ח ע' 3 הערה 65).
2. כפרש"י שם - כדעת ר"א זבחים קא, ב.

מצוטט ב־2 עמודים

לקוטי שיחות 167 לקו"ש חי"ח ע' 319
לקוטי שיחות 57 לקו"ש חי"ח ע' 319

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 20 עמודים.