ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך ח בלק שיחה ב156

156

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

10 לקוטי היתה "לאלקיו" - מפני כח האין-סוף שבגלוי, העובר ר"ל להיפך מאלקות>.

ט. כח הבחירה של היהודי מאפשר חציית גבולות אך אין מובן: כיון שההבדלה "בין ישראל לעמים" היא אחד ה"גבולות" שקבע הקדוש-ברוך-הוא = בטבע הבריאה, כיצד יכול יהודי לעבור גבול זה, על ידי היותו בועל ארמית?

ההסבר לכך הוא:

כח הבחירה של היהודי נובע מ"הן האדם היה כאחד ממנו", מהיותו דומה, כביכול, לקדוש-ברוך-הוא, אשר "אין מי שיעכב על ידו", והוא יכול לבחור כרצונו*י.

וכיון = שהקדוש-ברוך-הוא אינו מוגבל ח"ו בחוקי הטבע, ואף אינו מוגבל בהבדלה שבין ישראל לעמים?',

בלק ג

שהרי הוא יצר הבדלה זו בבחירתו החפשית, ולכן מפני שכח הבחירה הנובע "מבחינה גבוה מאד" ירד למטה, ויהודי יכול להשתמש בכך לבחירת ההיפך ח"ו - ביכולתו לעבור, על ידי הולדת נכרי ר"ל, את הגבולות שבין ישראל לעמים.

זהו ההסבר לכך ששכר פנחס הוא "ברית כהונת עולם", למרות שכהונה נקבעה בטבע, שהרי, כיון שחטאו של זמרי, שהביא לידי קנאות פנחס, הוא בהסרת ההבדלה שבין ישראל לעמים, הדומה ל"ויבדל... בין האור ובין החשך", כדלעיל, לפיכך "תחת אשר קנא לאלקיו", הוא קיבל כשכר - מדה כנגד מדה, "והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם"?*.

0 ועפ"ז יובן גם דיוק הכתוב "לו ולזרעו אחריו" - דלכאורה ע"י שפנחס נתכהן, הרי במילא גם זרעו אחריו יהיו כהנים (דדוחק לומר דהכוונה לזרעו שנולד קודם מעשה פנחס בזמרי. ועוד דא"כ "אחריו" לא רק מיותר, אלא גם - בסתירה). וא"כ מהו החידוש ב"ולזרעו אחריו"*? והביאור בזה: מכיון שכהונה בכלל הו"ע שבטבע, אבל מה שנתכהן פנחס הו"ע של חידוש ושנוי מטבע הבריאה, הי" אפשר לומר שהשכר דנתינת הכהונה לפנחס "תחת אשר קנא לאלקיו" יהי' רק לו ולא לזרעו**. ולכן הוזקק הכתוב לומר מפורש "ולזרעו

הערות

6. וזהו גם מ"ש (מלאכי ב, יאדיב) כי חלל גו' ובעל גו' יכרת גו'*, כי "מחלל" את כח הא"ס כו'.
7. רמב"ם הל' תשובה רפ"ה.
8. לקו"ת אמור לח, ב.
9. אף שהיא הבדלה גדולה יותר מההבדלה שבין אור לחשך - כי אור וחשך, עם היותם הפכים, הרי צד השווה בהם שהם נבראים (ושניהם בגדר האור, מקום וכו'). משא"כ ישראל עליהם נאמר "בנים אתם לה' אלקיכם פי' כמו שהבן כו'" (ראה תניא רפ"ב ובכ"מ) - ובין נברא לבורא אין שום שיווי כלל. ועיין תניא ספמ"ט שאפילו בנוגע לגוף דבנ"י - ה"ז רק "הגוף החומרי הנדמה בחומריותו לגופי או"ה".
5. *) בחלקת מחוקק (אה"ע שם סק"ה). שמהלשון "בי חלל יהודה גו'" משמע פרהסיא. אבל בדרישה, ב"ח וב"ש שם: אפילו בצנעה.
6. *) יש מפרשים (רש"י (ד"ה לייחס זרעו) ותוס' (ד"ה ואידך) - זבחים קא, ב. ראב"ע פנחס שם, יב. ועוד) שכותת הפסוק היא - שזרעו יהיו כהנים גדולים. אבל מפשטות פרש"י על התורה (פנחס שם, יג) משמע שהכתוב מדבר בכהתה סתם.
7. **) ובדוגמת מה שמצינו בצד ההיפך - חילול הונה, שבעד זומם שהעיד על איש פלוני שהוא בן גרושה או בן חלוצה, אזי (אלולי הטעם "בעינן כאשר

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 20 עמודים.