ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כז שמיני שיחה ב66

66

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

שיחה ב

8 לקוטי

א. הדיון בפרשה בין משה ואהרן אודות שויפת שעיר ראש-חודש

על הפסוק' ,ואת שעיר החטאת דרש דרש משה והנה שורף", אומרים חכמינו ז"ל:, שבשמיני למילואים הוקרבו ,שלושה: שעירי חטאות .. שעיר עזים ושעיר נחשון ושעיר ראש חודש ומכולן לא נשרף אלא זה" - שעיר ראש-חודש. ולכן ,ויקצוף" (משה)... מדוע לא אכלתם את החטאת...", ואהרן ענה לו: .הף היום הקריבו את חטאתם... ותקראנה... ואכלתי חטאת היום הייטב בעיני ה'. וישמע משה וייטב בעיניו".

אחד מההסברים בדברי חכמינו ז"ל% לפשר הדיון שבין משה ואהרן - האם את שעיר ראש-חודש היה צריך לאכול (כסברתו הראשונית של משה) או לשרוף (כדעת אהרן) - הוא:

אהרן ובניו הרי היו אוננים (בעקבות מיתת נדב ואביהוא) ואונן אסור לאכול בקדשים'; אלא שבנוגע לשעיר ושעיר

נחשון משה ציוה ,ואכלתם גו' - כי ן צויתי"* ,,באנינות יאכלוה".

אך לגבי שעיר ראש-חודש היו משה ואהרן חלוקים: משה סבר שגם את שעיר ראש-חודש היה עליהם לאכול באנינות, בדיוק כמו שאר שני השעירים, מכיוון שהיה היתר מפורש (על קרבנות היום) ,כי כן צויתי - באנינות יאכלוה"; אולם אהרן סבר והשיב לו על כך: ,שמא לא שמעת (את ההיתר) אלא בקדשי שעה (שעיר עזים ושעיר נחשון [=שהוקרבו באופן חד פעמי לרגל חנוכת המזבח), דאי בקדשי דורות [=כי אם מדובר בקרבנות שמקריבים באופן קבוע במשכן שבכללם הוא שעיר ראש-חודש, לגביהם יש לחלק וללמוד] קל-וחומר ממעשר הקל [שחומרתו פחותה מקרבנות]: ומה מעשר הקל אמרה תורה"' ,לא אכלתי באוני [=באנינות] ממנו" - בקדשי דורות לא כל שכן [שאסור לאכלם באנינות]".

הערות

1. שיחות
2. שמיני ג
1. פרשתנו י, טז.
2. תו"כ (ופרש"י) עה"פ. זבחים קא, ב. 3 לשון רש"י.
4. פרשתנו שם, טזיז.
65. שם, יטחב.
6. זבחים שם, א (תירוץ רבא).
7. ראה לקמן בפנים.
8. פרשתנו שם, יג. אלא ששם קאי על המנחה (כמפורש בפסוק שלפנ"ז ,קחו את המנחה", ובפרש"י: זו מנחת שמיני ומנחת נחשון. וראה פרש"י שם, יח). וראה פרש"י שם, טז: אבל בקדשי שעה סמכו על משה שאמר להם במנחה ואכלוה מצות.
9. זבחים שם, רע"א (וש"נ). תו"כ ופרש"י עה"פ.
0. תבא כו, יד.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 20 עמודים.