ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יז אחרי שיחה ג199

199

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

הרי בלשון החסידות הוא נעשה בצוותא וחיבור * עַם השם מצווה המצוות (,מצוה" מלשון ,צוותא"*), הוא ממשיך אור בנשמה כפי שהיא מלובשת בגוף, עד שהוא מזכך את הגוף עצמו*, שיהיה כלי לאלוקות.

מכך מובן גם בנוגע ל,מצות התשובה": העובדה שהמבוקש בה ותכליתה הוא ,,כפרה" - הוא (בעיקר) הכפרה הנעשית בנשמה כפי שהיא מלובשת בגוף ובגוף עצמן'; אך לא הכפרה הנעשית כתוצאה מכך ש,,מיתה ממרקת" (למרות שגם ענין זה, שתהיה כפרה. עלדידי מיתה, נעשה עלדידי תשובה).

זהו איפוא החידוש של ר' אלעזר בן עזריה האומר ,,שלשה הן": ר' מתיא בן

אחריג שיחות 3

חרש מדבר אודות עניני כפרה בתור כפרה. ולכן מונה ארבעה חלוקי כפרה, גם חילול השם, כי גם במקרה זה ישנה כפרה עבור הנשמה, על כל פנים לאחר צאתה מן הגוף;

אך רבי אלעזר בן עזריה? מדבר אודות ענין הכפרה הקשור למצות תשובה"* (או יתרה מזו: הוא מדבר ביחס לענין התשובה עצמה, כיצד עלידי תשובה נעשה ,ונקה" - ,,מנקה הוא לשבין"*), ולכן מונה רק שלשה חלוקי כפרה - אלה מהם שכפרתם מחיים, לפי שרק כפרה זו היא ביטוי לפעולה (העיקרית) של מצות התשובה5 (ושל המצוות בכלל), כנ"ל.

הערות

4. לקו"ת בחוקותי מה, ג. ד"ה רבי אומר ה'ש"ת ספ"א ואילך. ועוד.
5. עיין תניא פל"ז.
6. ונפק"מ גם באופן התשובה - שצ"ל באופן ששיך להגוף* ותשובת ראב"ד ש,געה בבכי" עד שיצתה נשמתו" (ע"ז יז, סע"א) הייתה ע"ד הוראת שעה (ראה תניא ספמ"ג, מאמרי אדה"ז תקס"ב (ע' ז**, יג)). וראה המשך תער"ב פש"ב: וגם לא ע"י סיגופים ותעניות ששוברים הגוף (ראה תורת הבעש"ט - היום יום ע' כג).
4. ואולי י"ל שזהו טעם הפנימי למ"ש אדה"ז הענין ד,אסור לו להרבות בתעניות כו'" באגרת התשובה (פ"ג). וי"ל דמ"ש שם (בנוגע למספר הצומות העודפים על רנ"ב וכו') ,,יפדה בצדקה" הוא בדוקא (ולא שיכול לפדותם בצדקה). ואכ"מ.
5. *) להעיר מד"ה אחרי מות, תרמ"ט (קה"ת, תשכ"ב) בפי' בקרבתם גו' רצוא בלי שוב. וראה אוה"ח ריש פרשתנור. **) ומש"כ בל"ת ובס' הליקוטים להאריז"ל תהלים לב - הוא לתרץ במה בא לעוה"ב ובמה יתכסה.
7. להעיר אשר הי כהן, איש החסד ונשיא ועשיר בבהמות (שבת נד, ב), משא"כ רמב"ח שמוזכר בתור ראש ישיבה (סנה' לב, ב. - ולהעיר מתנחומא - באבער - הוספה לפ' חוקת).
47. שלכן מדגיש ,,ותשובה עם כל אחד".
8. יומא שם. ואת"ל ש,שאל רמב"ח כו'" הוא המשך הברייתא ,,מנקה הוא לשבין כו'" (כדמשמע קצת ג"כ בע"י שם. ס' המוסר (לר"י כלץ) פ"ב) - יומתק ביותר מה שאדה"ז מפרש דראב"ע בבבלי מפרש הג' חלוקי כפרה בשייכות לתשובה (כבפנים), כי הוא המשך הברייתא ד,מנקה הוא לשבין כו'": משא"כ בירושלמי שלא הובאה שם התחלת הברייתא, חלוקי הכפרה אינם בשייכות לענין התשובה, ולכן גם ראב"ע מודה שחילול השם הוא בכלל חלוקי כפרה.
9. [ומה שראב"ע מונה רק ג' חלוקי כפרה (ולא ד', כרמב"ח) - יש לומר, שמונה רק החלוקות שהכפרה בהן היא חידוש, מכיון שבאה מלמעלה (משא"כ בכפרה שמצד תשובה, אין בה חידוש (כ"כ), מכיון שהאדם שב ותיקן עונותיו. ע"ד מש"כ בצפע"נ (להרימ"ט) רלג, ב). ועוד י"ל. ואכ"מ].
9. וי"ל שנפק"מ גם בפועל. כי לפי ראב"ע [שהכפרה שהיא תכלית התשובה היא מחיים דוקא], וע"פ הכלל דאין לך דבר שעומד בפני התשובה [שהכוונה בזה לא רק שנעשה צדיק, כ"א שיכול

מצוטט ב־2 עמודים

לקוטי שיחות 24 לקו"ש חי"ז ע' 199
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"ג כסלו, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ט לקו"ש חי"ז ע' 199

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 21 עמודים.