ספרי כ"ק אדמו"ראגרות קודשכרך כבח'רנח

ח'רנח

ב"ה, י"ב כסלו, תשכ"ב

ברוקלין.

הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ הרב מאיר ארי'

שי'

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת מכתבו מט' כסלו, בו כותב ע"ד מצוה פלונית שפשוט (גם ממכתבו), שיש בזה מחלוקת אם היא דאורייתא או דרבנן או וכו' - אבל מה שכן פשוט ולכל הדיעות אשר מצות ואהבת לרעך כמוך הוא כלל גדול בתורה.

כן עיקר גדול בתורה, וגם זה ענין כללי ולא מצוה פרטית, שמי שיש בידו למחות ואינו מוחה כו' (שבת נד, ב). וכיון שידעו חז"ל שאפשר שהיצר יבוא ויבלבל ויפתה שאין תועלת במחאה, כי אפילו כשימחה לא יקבלו, הודיעונו אשר בענינים כאלו רק לפני רבוש"ע גלוי ולבנ"א מי גלוי (שבת נ"ה א') - שהמדובר שם הוא באלו שר"ל עבדו ע"ז בזמן המקדש ובמשך שנים רבות, ובכ"ז אמרו רז"ל כנ"ל ולא הסתפקו בהודעה האמורה, והורונו ברורות אשר המחאה הוכח תוכיח, מחויבים בזה ( ולכל הדיעות זהו מדאורייתא) עד הכאה קללה ונזיפה, ובאיזה הכאה מדובר, גם זה מפורש , שזהו הכאה מהסוג, דויטל שאול את החנית עליו להכותו (עיין היטב ערכין ט"ז ב'). והאומנם יכול לאמר ע"ע בלבב שלם - שהוא בסוג זה עליו אמרו חז"ל, שלפניו גלוי האם תועיל ההוכחה וכבר הוכיח עד כדי נזיפה וקללה עכ"פ. [גם זה אין מספיק וצ"ל עד כדי הכאה - כפס"ד בהאמור (להרמב"ם. ועיין אחרונים לשו"ע או"ח ר"ס תר"ח)].

ויהי רצון שמתוך שמחה וטוב לבב, ינצל כל כשרונו ויכולתו שחונן בהם מהשגחה העליונה במקומו עתה, שיש בה חזקה ופס"ד בשו"ע - עניי עירך קודמין, וגם זה לכל הדיעות מדאורייתא.

לכתבו במכתבו ע"ד לעבור על דברי וכו', הנה מה אני ומי אני לדבר דברים בהאמור, ורק העתקתי פסקי דינים ברורים בתוה"ק , אשר ניתנה לכאו"א מישראל במעמד הר-סיני ועד היום הזה, וכידוע הדיוק בעשה"ד אנכי ה' אלקיך לשון יחיד דוקא.

וציינתי ג"כ המקור לעיל. והרי יכול בעצמו לעיין שם ולברר בהאמור.

בברכה לניצול כשרונותיו במקום הטוב לפניו ובאופן הטוב לפניו, וכהוראת ימי חנוכה (דהלכה כב"ה) מוסיף והולך מוסיף ואור

מ. שניאורסאהן

ח'רנח

חלקה נדפס בשערי הלכה ומנהג ח"א ע' רז והושלמה עפ"י צילום האגרת.

הרב מאיר ארי': מוזסון, פלימוטה.

בו כותב: שאינו יכול לוותר על מצוות ישיבת ארץ ישראל.

מצוה פלונית: ראה גם לקמן אגרת ח'שצח. ח'תד.

ופס"ד בשו"ע: חו"מ סצ"ז ס"א, שו"ע אדה"ז הל' הלוואה ס"א ס"א.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 18 עמודים.