ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך טז משפטים שיחה ג265

265

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

202 לקוטי ג. רבי מאיר: החידוש - תשלום עבור ביטול עניץ המלאכה

ההסבר לכך הוא: לפי דרך הפשטל:, מובן, שביטול הרווח ממלאכת השור נכללת בקרן של התשלומים עבור הגניבה, כמו ,שבתו יתן", שהמזיק משלם עבור ,,ביטול מלאכה" בגורמו נזק לאדם. כך גם לגבי ביטול כלי אומנות, אם נגנב וכדומה, ורש"י אינו צריך לשוב ולציין זאת, הפסד זה אינו רק במקרה של שור, שאצלו מתבטא ההפסד בביטול מ,,מלאכה", אלא גם במקרה של שה, צריך הגנב לשלם עבור מניעת הרווח* מן הצמר הגדל על השה, וכדומה?.

אלא, החידוש כאן הוא שאצל בעל השור חסר הענין של ,מלאכה עם השור*:, לא רק הרווח מכך*, ולכן צריך הגנב לשלם את שוויו של השור כולו.

משפטים ג

לפיכך צריך רש"י לצטט את דברי רבי מאיר ,,בא וראה כמה גדול כחה של מלאכה", כדי להסביר את החידוש הגדול בכך שהגנב אינו משלם רק פעם אחת את תשלומי השור כולו, למרות שהוא כבר שילם לבעל הבית עבור כל ההפסד, כולל עבור מניעת הרווח ממלאכת השור, אלא ,בא וראה כמה גדול כחה של מלאכה": כאן מדובר אודות חשיבות של מלאכה, שהיא גדולה וחשובה עד כדי כך*, שמפני שהחסיר הגנב מבעל הבית את הענין של מלאכה'י, הוא צריך לשלם פעם נוספת תשלומי השור כולו!

יד. רש"י מציין שמו של רבי מאיר ההולך לפי שיטתו:

אבל תלמיד ממולח יכול לשאול על כך: העבודה עַם השור אורכת זמן מועט ביותר, הן לגבי בעליו והן לגבי חיי השור, כי תקופת החרישה היא קצרה ביותר (כפעמיים בשנה, ורק מספר שעות ביום, וכו')?

שאלה נוספת: הקנס של חמשה הוא גם במקרה של ,,וטבחו" (הכתוב אף לפני ,ומכרו"), ואם הגנב שחטו, סביר לומר

הערות

5. משא"כ ע"ד ההלכה - ראה ב"ק צו, ב. בהנסמן לקמן הערה 37.
6. ידוע השקו"ט אם מניעת הריווח הוי הפסד [ראה בשד"ח כללים מע' ה' אות סט (כרך א' קיא, סע"ב ואילך). פאת השדה לכללים שם אות ב' (כרך ח' א'תרסא, א ואילך)] - אבל ע"ד הפשט גם מניעת הריווח הו"ע של הפסד - אף שאינה דומה להפסד ממש - ראה בארוכה לקו"ש ח"ט ע' 135. וראה לקו"ש ח"ז (שנסמן בהערה 11) - באו"א - לענין תשלומי ד' וה'.
7. משא"כ ע"ד ההלכה דכל הגזלנים משלמין כשעת הגזילה (משנה רפ"ט דב"ק).
8. ראה עד"ז ש"ך עה"ת כאן (אבל שם כ' דבטלו ממלאכתו - שחסר מלאכה בעולם (ועפ"ז כ' דב,מכרו" ליכא ביטול מלאכה) - אבל לפרש"י משלם עבור בטול מלאכתו של בעל השור בשור זה).
9. כבראב"ץע וחזקוני כאן. ובס' זכרון (בפרש"י): יפרע הגנב לבעליו מה שבטלו ממלאכתו.
0. ולהעיר ממרז"ל (ב"ר פל"ט, ח): ,בשעה שהי' אברהם מהלך כו' ראה אותן עסוקין בניכוש כו' בעידור כו' אמר הלואי יהא חלקי בארץ הזאת". ובסנהדרין (צט, רע"ב): ,כל אדם לעמל נברא .. איני יודע כו' אם לעמל מלאכה כו'". ונתבאר בארוכה בלקו"ש [המתורגם] חט"ו ע' 101 ואילך.
1. משא"כ זה שלריב"ז משלם רק ,,ארבע" בשה הוא משום הבזיון עצמו - ולכן לא מביא רש"י ,כמה גדול כבוד הבריות" (וגם לא ,,בא וראה כמה חס כו'" - כבתוספתא כנ"ל הערה 32).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 12 עמודים.