235

הערות

1. 1. דלעיל שהוא חובת גברא בשביתת מלאכה (כפשטות לשון הש"ס) אינו שייך להמצות דיום השבת [ועד"ז לאופן הנ"ל הערה 24 והערה 30], משא"כ לחידוש המכילתא.
2. 2. אבל מזה שנפסקה ההלכה בשו"ע אדה"ז כברייתא. דיומא ומ"מ הובאה הדיעה שמותר לקדש ולקיים מצות סעודת שבת בזמן התוס' - מוכח, שאי"ז תלוי בפלוגתת הש"ס והמכילתא.
3. 3. ואולי יש לומר, דלפי הנ"ל הערה 24 שבתוס' יש גם גדר קדושה - דין התורה הוא שאפשר להאדם לקבל ע"ע קדושת שבת, או שהתורה הוסיפה בקדושת שבת (ודלא כנ"ל הערה הקודמת). וראה לקו"ש חי"ט ע' 5879. וש"
4. 2. כן מוכח בפשטות ע"פ הברייתא דיומא. שלמדין מתשבתו שבתכם. וראה רי"פ פערלא שם. וצע"ק מה שברי"ף ורא"ש שם ובשו"ע אדה"ז ר"ס תרח הביאו בהמשך להברייתא ,יכול יהא ענוש כרת על התוספות כו' ת"ל בעצם", ולא הביאו גם ,יכול כו' יהא מוזהר על תוספת מלאכה כו'".
5. 5. ואולי כי לאחר שלמדין שאינו ענוש כרת מהלשון ,בעצם היום הזה" (אמור כג, כטדל) אי"צ לשלול גם אזהרה כי גם בזה נאמר (שם, כח) ,לא
6. 6. *) אין הכוונה האם יש בו איסור ל"ת ועונש (שהרי ע"פ ההסברה שבפנים לדעת המכילתא, פשוט שישנו) כ"א (כפירושו בש"ס בכיו"ב) האם מפורשים הם בתורה.
7. 7. יתרו ה שיחות 1
8. 8. תעשו בעצם היום הזה" (וראה שו"ע אדה"ז שם ס"ד ,אם לא הי' הכתוב מזהיר").
9. 32. וענין בפ"ע - היש עונש ואזהרה* בתוסי שבת וכו'. וראה מכילתא עה"פ (כ, יו"ד). ולהעיר מתו"י יומא פא, א ד"ה חד, ואכ"מ.
10. 3. להעיר שמצינו עד"ז גם ע"י קבלת האדם - ראה קו"א (סרס"א סק"ג) דישנו קבלת עיצומו של יום (ולא תוספת). ואז אסור אף בשבותים (משא"כ בין השמשות, או כשקיבל תוס' שבת, עיי"ש). וראה צפע"נ הל' שביתת עשור שם. וראה לקו"ש שם ע' 58.
11. 33. כי אין לומר שהגמרא בא ללמד שיש מצוה על האדם להוסיף מחול על הקודש - נוסף על הזמן שהשבת טורף מצ"ע ונתקדש בלעדו (ולהעיר מקו"א שבהערה 23), כמו שמוכרח לומר ד,הקודש" כולל גם ביהש"מ - כי כל הכתוב מדבר בהוספה על העיקר, ולא בהוספה על התוספת.