ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך טו תולדות שיחה ב203

203

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

לחרן לאחר ברית בין הבתרים?, לא בזמן רעבי:, כאשר הדבר אסור לפי ההלכה?

יש, לפיכך, לומר שבזמן האבות לא חלה? כלל קדושת הארץ, ולכן לא נזהרו באיסור היציאה ממנה*? לחו"ל.

3) ראה הנסמן בהערה 17, דעת זקנים בעה"ת לך יב, ד. ועוד. וכ"מ דעת רש"י בא יב, מ. ולפי הדיעות דבשביל כבוד או"א מותר לצאת - ע"מ לחזור - (ראה קדושין לא, ב. ובמאירי שם. שד"ח אס"ד מערכת א"י אות ב) י"ל שחזר לכבוד אביו (ראה פרש"י ס"פ נח), משא"כ אח"כ שאמר לו ה' לך לך - אין מקום לזה.

4) וכן כשיצא יעקב בשביל לראות את יוסף לא הי' בשביל הרעב שהרי הביאו לו אוכל לא"י, ורק ,שה" מיצר על שנזקק לצאת לחו"ל" (פרש"י ויגש מו, ג)*. וכן יעקב והשבטים לא חזרו לא"י תיכף משנגמר הרעב. וי"ל שלאחרי שאמר ה' ליעקב אל תירא גו' כי לגוי גדול אשימך שם, ה"ז התחלת תקופת ,גר יהי" זרעך גו' ודור רביעי ישובו הנה גו'" (ולהעיר מחזקוני וצדה לדרך פרשתנו כאן, שוה היתה סברת יצחק שרצה לצאת). וראה לקו"ש ויגש תשמ"ז ס"א.

5 להעיר מפרש"י פרשתנו כו, יב לענין גרר ,אע"פ שאינה חשובה כארץ ישראל עצמה כארץ שבעת הגויים" (וראה פרש"י לך טו, יט: נתן להם אלא שבעה גוים). ולהעיר מתשב"ץ שם (סי ר) שקדושת שכינה כו' חבוב הארץ לדירה משום שכינה היא מיוחדת בעבר הירדן ימה. וחיוב העלאה הוא משום חיוב מצות שהוא גם בעבר הירדן. וידוע השקו"ט בנוגע לגרר - ראה זח"א קמא, רע"א. ובנצוצי אורות שם. וש'". ובהמובא בכפתור ופרח פי"א מפרש"י. ועוד. ואכ"מ.

6) לא מיבעי לדעת הרשב"ם (ב"ב צא, א ד"ה אין יוצאין) שאיסור יציאה לחו"ל הוא לפי שמפקיע עצמו מן המצות, והיינו ממצות התלויות

תולדות ג שיחות -

(הדבר מובן גם ממאמר המכילתא ,עד שלא נבחרה ארץ ישראל היו כל הארצות כשרות לדברות, ו(דווקא) משנבחרה ארץ ישראל יצאו כל הארצות").

הסיבה שאברהם ציווה לאליעזר ,השמר לך בן תשיב את בני שמה" מובנת מדברי אברהם עצמו בהמשך דבריו: ,ואשר נשבע לי לאמור לזרעך אתן את הארץ הזאת": הקב"ה הבטיח ליצחק את הארץ הזאת ולכן לא ייתכן

הערות

1. *) אבל מלשון הפדר"א פל"ט ,והי" מהרהר בלבו ואמר איך אעזוב" משמע של החליט לצאת עד שאמר לו הקב"ה.
2. בארץ (ראה שו"ת מהרי"ט ח"א סמ"ז. תשב"ץ ח"ג סקצ"ח וסי' ר) - שקדושה זו מובן* שלא הייתה עדיין בימי האבות,
3. אלא גם להדיעות (שו"ת מהרי"ט יו"ד ח"ב סכ"ח) שמצות ישיבת א"י אינה מצד קיום המצות התלויות בארץ אלא משום קדושת הארץ, ,ומצות ישיבתה היא אפילו בזמן הזה בחורבנה כמ"ש הרמב"ן" - הרי י"ל שג"ז תלוי כאשר היא מקודשת גם לחיוב מצות. ראה קונטרס כולל חב"ד (לאדמו"ר מהורש"ב נ"ע. וש"נ - נדפס ביגדיל תורה נ.י. שנה א' חוברת ג) ס"ז. ועכ"פ - לאחרי שנתחייבו במצות, מעת שנכנסו בנ"י לארץ, ואינו מתבטל עם חורבנה. ראה רמב"ן השמטות לגיטין ב, א. אבל ראה (ע"ד ההלכה) כפתור ופרח פ"י. שו"ת חת"ס יו"ד סרל"ד. שו"ת אבני נזר יו"ד סתנ"ד אות לג. וראה בכ"ז - אנציקלופדי' תלמודית ע' א"י ע' ריג ואילך, וש" לקו"ש חלק יח ע' 399 ואילך. וראה לקמן בפנים סעיף ד'. לקמן הערה 47.
7. בתחלתה.
5. *) וצע"ק ממחז"ל עה"פ (כו, יב) ויזרע יצחק בארץ גור' שערים, למעשרות (ב"ר פס"ד, ו הובא בפרש"י עה"פ שם). וי"ל שזהר ,מצות מעשר מכל אשר לו" (ראה פרש"י עה"פ לך יד, כ). אבל עפ"ז קשה תנאי יעקב ,אם יהי" גו" אעשרנו לך". וראה רמב"ם הל' מלכים רפ"ט ובנ"כ שם. דחז"ל עה"פ הנ"ל. וראה לקו"ש חכ"ה ע' 118 ואילך.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 19 עמודים.