399

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

מובאות שתי מימרות של ר' יהודה: ,אמר ר' יהודא .. העולה מבבל לארץ ישראל עובר בעשה שנאמר בבלה יובאו ושמה יהיו עד יום פקדי אותם"'', ובהמשך הדברים מובא שם?: ,,אמר ר' יהודה אמר שמואל כשם שאסור לצאת מארץ ישראל לבבל כך אסור לצאת מבבל לשאר ארצות".

וידועות'' השאלות בזה:

א) איך הכליל הרמב"ם יחד את שתי מימרות הגמרא הללו - הרי את הראיה מהכתוב (,,בבלה וגו'") מביא ר' יהודה במימרה הראשונה בענין האיסור היציאה מבבל לארץ ישראל, ואילו הרמב"ם מביאה לענין איסור היציאה מבבל לשאר ארצות (שבזה עוסקת המימרה הראשונה של ר' יהודה"')?

ולפי זה קשה, ממה"נפשך: אם כוונת הרמב"ם בלשונו ,אסור לצאת מבבל לשאר הארצות" - לכלול גם את ארץ ישראלל' (כדברי הכסף"משנה), כי סובר ש,בבלה יובאו גו'" בא למעט את כל הארצות - אינו מובן מהי ההוספה והחידוש במימרתו השניה של ר' יהודה (בשם שמואל) שאסור ,לצאת .. לשאר ארצות" על מימרתו הראשונה

של ר' יהודה (בסתמא) שלומד שאסור לצאת מבבל לארץ ישראל מהכתוב ,בבלה וגו'" - הרי משמעות הכתוב היא שכולל הן את ארץ ישראל והן את שאר הארצות*'?

ואם הלימוד ד,בבלה וגו'" במימרתו הראשונה של ר' יהודה אינו ממעט אלא את העליה מבבל לארץ ישראל ולא את היציאה לשאר ארצות, והמימרא השני', המחדשת את האיסור לצאת מבבל לשאר ארצות, כוונתה רק לשאר ארצות, ולא לארץ ישראל" - היה על הרמב"ם לכתוב או (הלשון של המימרא הראשונה של ר' יהודה) ,כך אסור לצאת מבבל לארץ ישראל""', או, מכיוון שכותב ,לשאר הארצות" כבמימרא השניה, לא היה לו להביא הלימוד מהכתוב ,,בבלה וגןו'"*'?

הערות

  1. 1. שם קי, סע"ב.
  2. 2. קיא, א.
  3. 3. ראה מהרי"ט כתובות שם. לח"מ לרמב"ם. הגהות עמק המלך לרמב"ם שם. עיון יעקב לע"י, שו"ת אבנ"ז יו"ד סי' תנד אות מג ואילך. ועוד.
  4. 4. ודוחק לומר שגורס (בגמרא) ,,שנאמר בבלה יובאו גו'" בדברי ר"י אמר שמואל.
  5. 5. אף שבפשטות הלשון ,לשאר הארצות" משמעותו לבד ארץ ישראל.
  6. 6. מזסטי ב שיחות 1
  7. 6. ראה לח"מ שם. הפלאה כתובות שם.
  8. 7. ע"ד שפי' במהר"ם שי"ף (ועוד): דתרי מילי הן .. מבבל לא"י בעשה לשאר ארצות אסור משום ישיבה כו'.
  9. 8. כמ"ש במהרי"ט שם. בפנ"י לכתובות שם כ', דר"י איירי באותן בני גולה שנשארו מגלות ראשון או מבניהם כו' (וכ"כ במהרי"ט. ובכ"מ). ור"י אמר שמואל ,כך אסור לצאת מבבל לשאר ארצות", היינו שהוגלו בגלות שני ובאו לבבל דרך מקרה דאפ"ה אסור לחזור, אבל ראה הפלאה שם, דמ"ש ר"י מבבל לא"י רבותא נקט. ועוד ועיקר: פירושו הוא לפי הסברת רש"י לפי שיש שם ישיבות כו' כדלקמן, ולא לפי' הרמב"ם (ועפ"ז מובן גם שאין לפרש לדעת הרמב"ם כמו שפי' במהר"ם שי"ף שבהערה הקודמת). וראה לח"מ שם.
  10. 9. ועפ"ז מובן שאין לתרץ שהוא ע"פ הכלל (הובא ביד מלאכי כללי הרמב"ם או ד') שהרמב"ם נקט הדרשא היותר פשוטה, כי הרי"ז רק כשאין נפק"מ לדינא, משא"כ בנדו"ד.

מצוטט ב־2 עמודים

  1. לקוטי שיחות 203 לקו"ש חלק יח ע' 399
  2. לקוטי שיחות 208 לקו"ש חי"ח ע' 399

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.