177
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
עיקר ענין בית המקדש -- הוא במש"כ'י: ביו אלקים וזה שער השמים (ביהמ"ק שלמעלה), ואומר ::: מכון לשבתך פעלת ה', המקום אשר הכינותי :י. ולכן נאמר בו: לבנות את
בית ה' בירושלים:י, ונקרא בית עולמים+י -- וכ"ז הוא בשווה בשני הביהמ"ק,
משא'כ המשכן ומשכן שילה שלא היו מכוונים כנגד ביהמ"ק שלמעלה ונקראים ,אוהל"*:, אוהל מועד* --
0) ויצא כח, יז ובפרש"י שם.
1 בשלח טו, יז ובפרש*י שם.
2) משפטים כג, כ ובפרש"י שם.
3) ד"ה ב ג, א הובא בפרש"י וירא כב, ב.
4) פרש"י תרומה כה, ט.
5) כמ"ש (ש"ב :, ו) ,ואהי' מתהלך באהל ובמשכן", וגם תיבת .באהל" קאי על משכן שילה. כדמוכח מזה שרש"י (שם) מעתיק מן הכתוב התיבות ,באהל (ובמשכן)" ומפרש : ,משכן שילה לא היתה בו תקרה אלא בית של אבנים מלמטן ויריעות מלמעלן". וגם לפי המפרשים ש,באהל" קאי על המשכן שבמדבר (,ובמשכן"* קאי על שילה), ג"כ מובן שמשכן שילה לא ה" בית קבוע להשראת השכעה, כמ"ש בתחלת הכתוב שם ,כי לא ישבתי בבית למיום העלותי את בנ"י ממצרים ועד היום הזה".
ועפ"ז מובן הכרחו של רש"י לפרש בפ' ראה (יב, ט) עה"פ ,כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה" ש,מנותה" מו שילה" ו,הנחלה" ,זו ירושלים" -- אף שבגמ' (זבחים קיט, א) ארבע דעות בדבר -- כי ,נחלה* הו"ע ירושה וקביעות, משאייכ .מנוחה" אפ"ל גם בדרך עראי (ע"ד פרש*י בראשית ב, ב).
6) ובכיז פרש"י עה"יפ ,ועשו לי מקוש" המדבר בעשיית המשכן ,ועשו לשמי בית קדושה* -- כי בא בניגוד -- לעכליו" שלאתריו. ועד שרשי שבפרשתנו (לח, כב) בית כו" כלים:
פסוריב
דירת עראי להשכינה, והרי אינה דומה כלל דירת עראי לדירת קבע.
וכל זה מובן גם בפשטות לבן חמש (למקרא): הפרטים שבהם שונה בית אחד מבית שני אינם משנים את הנקודה העקרית שבהם: דירת קבע להדר בתוכם ; משא"כ ,אוהל", גם אם יהיו בו כו"כ פרטים שבהם הוא שוה לבית, מ"מ שונה הוא בנקודתו העקרית: שהוא רק דירת עראי ולא דירת קבע.
ועפ"ז מובן, דאף שאין ב' המקדשות דומים זל"ז בכו"כ פרטים, בכל זאת, מכיון שנקודתם העיקרית אחת היא -- ,בית" לשכינתו ית' -- הרי השגי הוא החזרת המשכון של הראשון; משא"כ המשכן, שהי' ,אוהל", אאפ"ל בו ,שנתמשכן" והוחזר +,המשכון" בבית המקדש, מכיון שאינם דומים בנקודתם העיקרית.
ג. ועוד יש לבאר בזה: הרמז לבי המשכונות הוא ,המשכן משכן" ב' פעמים, היינו שתי תיבות הדומות זל"ז - הרי זה גופא מלמדנו על הדברים המרומזים על ידן, שגם הם שין זל"ז. ז. א. שהכוונה היא לב' הבתימקדש ולא לאהל שילה ולבית"-מקדש וכנ'"ל.
וזוהי כוונת רש"י בדיוק לשונו לפרש ,(המשכן משכן --) שני פעמים", דבזה הוא מדגיש שאין זה רמז (מיתורא בלישנא דקרא, שאז אין הכרח שהדברים דומים זל"), אלא שהלימוד הוא מזה ש,משכן" [מלשון +משכון"] נאמר ,שני פעמים", אותו הענין נאמר פעמיים -- וזה משמיענו ה,רמז למקדש (כלומר: הוא המקדש הראשון והוא המקדש השני -- מקדש
מצוטט ב־3 עמודים
- אגרות קודש ח'תתכט לקו"ש חי"א ע' 177
- לקוטי שיחות 467 לקו"ש חי"א ע' 177
- לקוטי שיחות 85 לקו"ש חי"א ע' 177
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 21 עמודים.
- לקוטי שיחות 357 מאותו ספר זבחים קיט, א
- לקוטי שיחות 305 מאותו ספר שם קיט, א
- לקוטי שיחות 466 מאותו ספר זבחים קיט, א
- לקוטי שיחות 467 מאותו ספר זבחים קיט, א
- לקוטי שיחות 261 מאותו ספר זבחים קיט, א
- לקוטי שיחות 80 מאותו ספר זבחים קיט, א
- לקוטי שיחות 114 מאותו ספר זבחים קיט, א
- לקוטי שיחות 430 מאותו ספר זבחים קיט, סע"א
- תורת מנחם בס"ד. פורים, ה'תשכ"א זבחים קיט, א
- תורת מנחם בס"ד. ליל א' דחג השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשכ"א* זבחים קיט, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ד זבחים קיט, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ז זבחים קיט, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ז זבחים קיט, א
- מאמרים מלוקטים בס"ד. ליל א' דחג השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשכ"א זבחים קיט, א
- פלח הרמון סב זבחים קיט, א
- אגרות קודש אגרת כא זבחים קיט, ב
- תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ט זבחים קיט, א
- תורת מנחם מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל זבחים קיט, סע"א
- תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז, ה'תש"ל זבחים קיט, סע"א
- תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת שובה, ח' תשרי, ה'תשל"ג זבחים קיט, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשל"ג זבחים קיט, א